ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ חֹשֶׁן וְאֵפוֹד ... וְלָקַחְתָּ אֶת שְׁתֵּי אַבְנֵי שֹׁהַם וּפִתַּחְתָּ עֲלֵיהֶם שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: ... מַעֲשֵׂה חָרַשׁ אֶבֶן פִּתּוּחֵי חֹתָם תְּפַתַּח אֶת שְׁתֵּי הָאֲבָנִים עַל שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ... וְשַׂמְתָּ אֶת שְׁתֵּי הָאֲבָנִים עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד אַבְנֵי זִכָּרֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹתָם לִפְנֵי ה' עַל שְׁתֵּי כְתֵפָיו לְזִכָּרֹן... וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט ... וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן ... וְהָאֲבָנִים תִּהְיֶיןָ עַל שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁמֹתָם פִּתּוּחֵי חוֹתָם אִישׁ עַל שְׁמוֹ תִּהְיֶיןָ לִשְׁנֵי עָשָׂר שָׁבֶט: ... וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לְזִכָּרֹן לִפְנֵי ה' תָּמִיד: וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי ה' וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ לִפְנֵי ה' תָּמִיד" (שמות פרק כח, ד-ל).
האפוד והחושן, מהווים חלק נכבד מבגדי הכהונה של הכהן הגדול, עדיפותם באה לידי ביטוי גם מפני שהכתוב מציב אותם בראש הרשימה של בגדיו. שניהם מיוחדים מבחינה נוספת - האורים והתומים הפלאיים קשורים אליהם.
חזרתם של האורים והתומים הפכה לדורות לסמל הגאולה השלימה.
מה פשר הדגשים הנוגעים לנושא זה והמופיעים בכתובים בפרשתנו?
ניתן לזהות בקלות כי החושן, האפוד, האורים והתומים קשורים, קשר בל ינתק, לשמות שנים עשר השבטים, למשפט ולזיכרון.
הרמב"ן, בדרשתו על ראש השנה, ובקיצור בפירושו לתורה (ויקרא כג, כד), טוען כי המקור של חז"ל בקביעתם שראש השנה הוא יום הדין והמשפט, מופיע בדברי התורה המכנים את ראש השנה יום הזיכרון, והזיכרון נאמר בתנ"ך בהקשר ובמשמעות של משפט. לכן, אין זה פלא כי גם חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט, המונח על לבו של הכהן הגדול, הוא לְזִכָּרֹן. גם האבנים שעל כתפי האפוד הן אַבְנֵי זִכָּרֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, ששמותיהם חקוקים על האבנים.
מכאן אנו מגיעים לתובנות הבאות:
א. הדרך היחידה לצאת זכאים בדין היא להתכלל בכלל ישראל, כלומר להגיע למעמד מאוחדים. אחדות זה לא עם אנ"ש, אחדות כוללת את כל עם ישראל, שנים עשר השבטים, כל המגזרים. כשכל אחד מבין שיש לו אחריות כלפי כלל ישראל ולא רק אחריות מגזרית.
ב. כדי לצאת זכאים בדין יש למנוע מחלוקת, פירוד, הסתה ופלגנות. רק כשכל השבטים יחד, מונחים לזיכרון על לב הכהן הגדול, הזכייה בדין מובטחת.
רבנו מאיר שמחה הכהן מדוינסק בספרו "משך חכמה" (ויקרא טז, ל), מסביר בכיוון זה מדוע נעלמו האורים והתומים אחרי דוד ושלמה? וז"ל: "נמצא שאמרו 'פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים' - כשאוחזים מעשה אבותיהם בידיהם (סנהדרין כז, ע"ב). ... ואם ישראל חוטאים בדברים שבין אדם לחבירו – אז פוקד עליהם חטא מכירת יוסף. ומפני טעם זה לא נכנס (הכוהן הגדול ביום הכיפורים לפני ולפנים מלובש) בחושן, ששמות השבטים חקוקים על לבו לְזִכָּרֹן לִפְנֵי ה', והשבטים בעצמם הם הזכרון [תוספות ראש השנה כו, ע"א]. מפני שזה יהיה קטרוג, שהם בעצמם לא ריחמו על אחיהם והיו מתנגדים ושונאים זה לזה, ולפני ולפנים עדיין חקוק חטאם בכל דור. וזה באמת טעם שאחרי מות דוד ושלמה פסקה אורים ותומים, מפני שהשבטים נתחלקו לשני מלכים, ולא היו יכולים לתמם בדבריהם, שיצטרפו שמות השבטים זה עם זה, כיון שהיו חלוקים זה עם זה ושונאים זה את זה, ודו"ק".
המסקנה: הדרך היחידה לגאולה שלמה = לימות המשיח = כשעם ישראל יתאחד! הסימן לכך היה חזרתם של האפוד החושן והאורים ותומים. כך מפורש בספרי שיבת ציון: "עַד עֲמֹד כֹּהֵן לְאוּרִים וּלְתֻמִּים" (עזרא ב, סג; נחמיה ז, סה), וכפי שהסביר פרשנדתא: "כאדם שאומר לחבירו עד שיבא המשיח" (רש"י כתובות כד ע"ב).
עתה הבנו מה המשמעות של חושן המשפט והאפוד לזיכרון עם שמות שנים עשר השבטים.
הבה ננסה ליישם עיקרון זה בחיינו הפרטיים והציבוריים ואז
בע"ה נצא זכאים בדין, נזכה לאורים ותומים על לבו של הכהן הגדול ונתקן את
"יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד".
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
