ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
שתי הפרשיות הראשונות, שמשמשות כפתיחה לפירוט של הדין המהותי, הן הפרשיות העוסקות בעבד עברי ואמה עבריה. נברר אלו ערכים, המבטאים את כבוד האדם וחירותו, באים לידי ביטוי בפרשיות אלה, מתוך עיון בפסוקים ובדברי חז"ל, בהמשך לדברינו על פרשת תרומה
דווקא מתוך פרשיית עבד עברי, הוכחנו כי לכל אדם הזכות לחופש וחירות, עתה נוסיף שתי הלכות המבטאות ערך זה וחשיבותו:
א. חז"ל קבעו עיקרון ביחסי עובד ומעביד: "פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום" (בבא קמא דף קטז ע"ב, ועוד). הלכה זו, שאין עליה חולק, מביאה לידי ביטוי את זכותו של השכיר לחירות ואת ההגבלה על שלטונו של המעסיק על שכיריו. (אל דאגה, התורה דואגת גם להגנתו של המעסיק, ולא נרחיב).
ב. כל איש הנושא אישה, מתחייב בכתובה לדאוג לצרכיה של אשתו ובכלל זה כמובן לדאוג למזונותיה (הנשים הגיבורות של דורנו, לקחו על עצמן את פרנסת בעליהן, בשנים שהם מקדישים לגדילה בתורה, אין לשער את גודל הכרת הטוב שהם חייבים להן).
נחלקו הראשונים מה הם גבולות ההתחייבות. האם האיש חייב גם להשכיר עצמו כפועל כדי לזון את אשתו, או שהוא מתחייב רק לעשות ככל יכולתו, כדי להשיג את הדרוש לפרנסת המשפחה כעצמאי?
לדעה השניה, עיקרון החירות מתגבר על שעבוד הגוף שהאיש קיבל על עצמו בכתובה, ולכן אי אפשר לכוף את האיש להשכיר עצמו כפועל. נצטט את עיקרי המחלוקת מתוך דברי התוס' במסכת כתובות (שהרי החלוקים, שניהם מבעלי התוס'): "מכאן מוכיח רבינו אליהו שחייב אדם להשכיר עצמו ללמד תינוקת או לעשות מלאכה אחרת כדי לזון את אשתו ... ועוד הביא ראיה מדכתבינן בכתובה ואנא אפלח כו' ומיהו גם זה יש לדחות כמו שמפרש ר"ת דאפלח היינו עבודת הקרקע פירוש אחרוש ואנכש ואעדור את השדה ואביא מזונות לבית אבל להשכיר עצמו אינו חייב" (דף סג ע"א).
בפירוש בעלי התוס' לתורה – "משיבת נפש" (שמות יח, יב) הוסיפו להסביר: "יש מרבותינו ז"ל שאמרו שחייב את עצמו להשכיר את עצמו לאחרים לפרנס את עצמו ואשתו, ויש שאומרים שאין חייב להשכיר את עצמו לאחרים... ויש לפרש דבריהם כי כבר נאמר "עבדי הם", ולא עבדים לעבדים".
נקדים עוד הקדמה אחת: חכמי ישראל לפי המקום והזמן, בכל הדורות, יצאו בחריפות כנגד קשר גופני עם ילדות או נערות צעירות, גם אם כביכול או לא כביכול, נוצר קשר של חו"ק. נדגים זאת באמצעות אחת ההחלטות הנדירות, שהתקבלו פה אחד בחודש שבט תש"י (1950), ע"י הרבנים הראשיים שכיהנו בקום המדינה, יחד עם מועצת הרבנות הראשית דאז. להחלטה הצטרפו כל רבני ישראל. בהחלטה זו נאסר, ואף חמור מזה, לחתן כלות צעירות מדי. גם כנסת ישראל נתנה מעמד חוקי להחלטה זו. החלטות אלה גם הן חלק של הזכות וחובה לדאוג לכבוד כל אדם וחירותו.
נעבור עתה לפרשת האמה העבריה, הפרשיה פותחת במילים: "וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים" (שמות כ"א ז).
השאלה העולה מיד עם מקרא הפסוק הפותח היא: מה הקשר בין הפתיחה והסיום? מדוע התורה מתחילה במכירה ומיד עוברת לשחרור – ליציאה? התשובה היא כי דרך כתיבה זו מכריזה בקול רם בהיר וצלול כי: אם = "כי" תיווצר מציאות שכזו, המשימה מספר אחת היא לבטל אותה! כיצד? על ידי שחרור האמה. היא איננה משתחררת כמו עבד!!! שתי הדרכים המרכזיות לשחרורה שונות לחלוטין.
בשבועות הקרובים נדון בכך ונפרט, אבל כבר עכשיו נקדים ונוסיף:
התורה קובעת, חד משמעית, כי לא תתכן לעולם מציאות של שפחה עברית. ישנה מציאות אחת בלבד שבת תמצא עצמה משועבדת, בהגבלות, למי שאינו קשור ומחויב אליה בקשרי אישות, מבחינה הלכתית.
בינתיים, הבה נשתדל להדר גם בנושא שמירת כבודם וחירותם של כל איש ואשה, ק"ו ביחסים וקשרים בין רבנים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
