ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- התבוננות אמונית
אין צורך לחפש נימוקים לגזרת הכתוב, היא גבוהה מכל הסבר, אבל התורה בעצמה מצאה צורך להגדיר את ענין המצה. התורה קוראת לה לחם עוני בפרשת ראה "לא תאכל עליו חמץ, שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני, כי בחפזון יצאת מארץ מצרים למען תזכור את יום". זה שמו של הלחם של המצה לחם-עוני, לחם מסולק מעשירות אין בו תוספת, אין בו תסיסה ותפיחה אלא כמו שהוא, קמח ומים. זה הלחם שמבטא את העצמות של היציאה לחרות, אי תלות בשום דבר, מקוריות. זה ענינה של יציאת-מצרים שחרור וחופש, חרות גמורה ומוחלטת. ועוד, מעלת יציאת מצרים עליונה ממקור עליון וזו מהותה של המצה מופשטת מכל הרכבה, כמו בגדי לבן של כהן גדול ביום הכפורים, לא זהב אלא לבן פשיטות, בהם הוא נכנס לפני ולפנים.
בימים אלו, ימי היציאה מארץ מצרים, אכלו ישראל מצה לא חמץ. לא השפעה זרה מזיקה אלא נקיון וטהרה מכל השפעה זרה, כמו אדם שעובר טפול רפואי - השתלת לב, כדי שהגוף לא ידחה את האיבר החדש צריך לדכא את כל הנוגדנים, אבל באותה שעה הוא חשוף למחלות, ועליו להיות בסטריליזציה גמורה עד שהגוף יקלוט את הלב החדש לתוכו. כך בשעה שיצאו ישראל ממצרים, באותה שעה ניתן בהם לב חדש, רוח חדשה, אור האמונה האיר בהם. אמונה עליונה נישאה באותה שעה הם היו צריכים להיות זכים ומנוקים מכל השפעה זרה, ועל כן היה זה בחפזון, בבת אחת בלא הדרגה. וכן היה האוכל באותה שעה, אוכל לא מורכב, אוכל פשוט, מצה שאין בה כל דבר נוסף על עצמה.
ובכל שנה כשאנו באים לאותם ימים ולאותה התעוררות של החרות עלינו לנהוג כן לסלק את כל החמץ באופן מוחלט מכל רשותנו, לסלק את כל ההשפעות הזרות, להטהר ולקלוט מחדש את גדלות האמונה. לסלק את כל השאור שבעיסה, את היצר הרע שבשאור נשמשל אליו.
ההתרחקות מחמץ
השם משמואל בהקדמה להגדה של פסח מרחיב בבאור עניינו של החמץ.
בכמה מקומות חז"ל הגדירו את יצר הרע כשאור שבעיסה. במסכת פסחים (דף ה.) נאמר "בשכר שלושה ראשון זכו לשלושה ראשון: להכרית זרעו של עשיו, לבנין בית המקדש ולשמו של משיח". לגבי שלוש מצוות נאמר "ביום הראשון", פעם אחת לגבי ארבעת המינים, פעם נוספת לגבי מצוות שבתוןבסוכות ופעם שלישית לגבי מצוות השבתון בפסח. ובשכר קיום שלוש מצוות אלו זכינו לשלוש מעלות. המהר"ל עומד על הקשר בין כל מצווה לשכרה ומציין שלגבי מצוות הפסח - השכר הוא מחיית זרעו של עשיו, הוא עמלק.
השם משמואל מביא ברייתא מפרקי דרבי אליעזר: "אליפז התימני אמר לעמלק בנו... בני ישראל יורשים העולם הזה והעולם הבא. אז וחפור להם בארות והתקן להם דרכים, אם תעשה כן - יהיה חלקך עם הפחותים שבהם ותבוא לעולם הבא. והוא לא עשה כן אלא יצא להחריב את העולם כולו שנאמר ויבא עמלק וילחם". אליפז מסביר לבנו שהעולם הבא מתוקן רק לישראל, בזכות עצמו לא יוכל לזכות בו, ולכן הדרך היחידה להשיג את עולם הבא היא על-ידי שידבק ויתבטל כלפי עם ישראל.
אך עמלק לא יכול לעשות זאת, אין לו שום נכונות להתבטל בפני דבר גדול יותר ממנו. לכן במקום לשמש את עם ישראל הוא נהג הפוך. הוא התקנא בישראל ונעשה רודף ושונא להם. אנו רואים כאן את מהותו של עמלק - התנשאות וגאות, אי יכולת להתבטל כלפי דבר גדול ממנו.
כך גם החמץ המסמל את עמלק איננו מתבטל, יש הלכה מיוחדת בדיני חמץ, שאי-אפשר לבטלו ברוב. ובדומה לעמלק שצריך למותתו לגמרי ולא להשאיר לו שום זכר, כך גם את החמץ צריך לבער עד שלא ישאר ממנו כלום.
ישנם שלושה סוגי חמץ: חמץ גמור, תערובת חמץ וחמץ נוקשה. כנגדם יש גם שלושה סוגים של יצר הרע. יצר הרע הרגיל וכנגדו הממץ הרגיל. יצר הרע המעורב לשם שמיים ושלא לשם שמיים וכנגדו תערובת חמץ, ויצר הרע של עזות מצח, פריקת עול ללא שום תועלת והנאה (זוהי קליפת גוג ומגוג) וכנגדו החמץ הנוקשה. את כל אלה צריך לבער.
התורה החמירה בדינו של עמלק יותר משאר אומות. על אף שהיו הרבה שהרעו לנו ואף החריבו את מקדשנו. הסיבה לכך היא שכל העמים עשו זאת להנאת עצמם. להרחיב את שלטונם וכד', אך עמלק הוא סוג מיוחד של רשעים שמטרתם היחידה היא לפגוע ולטמא את ישראל. "אשר קרך" - שיהיה מטמא אותם. עמלק דומה בכך לשאור. התורה מדגישה במצוות הביעור "אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם", עיקר ההשבתה הוא בשאור. מהו השאור? חמץ מרוכז ותוסס מאוד ומשתמשים בו כדי להתפיח עיסות אחרות. השאור בעצמו אינו ראוי לאכילה. אך הוא משפיע על אחרים והופך אותם להיות כמותו. זו הייתה מגמתו של עמלק.
ברוב איסורי הנאה יש דין של ביטול ברוב, אך גם בשאור וגם בטומאה דין זה לא קיים, משום ששני אלו - חמץ וטמאה - אפילו אם יהיו במידה הקטנה ביותר, הם יקלקלו מייד את כל השאר. לכן יש צורך בביעור מוחלט, הן בחמץ הן בעמלק, ואין להסתפק בפחות מכך. ישנה הלכה נוספת המיוחדת בדיני חמץ. התורה אסרה את החמץ כבר מי"ד בניסן בחצות היום למרות שחיוב הכרת מתחיל רק מכניסת החג. כמין גזרה. השם משמואל כותב שמצאנו עוד עבירה אחת שהתורה לא רק אסרה את עצמו אלא גם ציוותה להתרחק ממנו - "מדבר שקר תרחק".
יש דמיון בין החמץ לשקר. השקר הינו להראות דבר שאינו, התנשאות ומראה חיצוני שקרי. כמו החמץ שנראה גדול ונפוח, למרות שהוא מלא בחללים של אויר. וכן עניינו של עמלק הוא התנשאות ומראה חיצוני שקרי.לכן בכל אלו, התורה דרשה להתרחק מהם באופן מיוחד.
ישנו איסור נוסף שמצאנו רק בחמץ ולא בשאר איסורי הנאה - בל יראה ובל ימצא. מצווה לבער אפשר למצוא גם בעבודה זרה. אבל איסור שלא יראה ולא ימצא - זה יש רק בחמץ. לכמה שיטות ראשונים אפילו מצוות בדיקת חמץ, הצורך לחפש אחר חמץ בחורים ובסדקים של הבית ולבערו משם, היא מן התורה. ובירושלמי מדקדקים שאף הבדיקה באור לאבעה עשר היא מהתורה.
מכל אלה ניתן להבין, שעניינו של חג הפסח הוא כל-כך עליון וכל-כך עמוק, שהתורה הקפידה שיהיה נקי מכל רבב, ושלא יהיה איזשהו דבר שיפגום בקדושתו, עד כדי כך שאסרה אפילו בלא יראה. והורתה באופן מיוחד כיצד לסלקו מן הבית. ומכל אלו כמובן יש ללמוד על גדלותו של חג הפסח - חג המצות.
זכירת יציאת מצרים
התורה אומרת לגבי חמץ ומצה "למען תזכור את יום צאת מארץ מצרים". חז"ל דרשו מפסוק זה שיש להזכיר בכל יום את יציאת מצרים, ואנו פוסקים כר' אלעזר בן עזריה, שמרבה את הלילות. הרמב"ם מזכיר מצווה זו בספר המצוות, אך הוא לא מנה אותה כאחת מתרי"ג המצוות, וצריך להבין מדוע.
הצל"ח מתייחס לשאלה זו ומבאר שלא נאמר "זכור את יום צאתך" בלשון ציווי אלא נאמר "למען תזכור". הקב"ה לא ציוונו באופן מפורש, אבל ניתן ללמוד מהתורה שהקב"ה רוצה בכך. לכן, אי אפשר לכלול זאת בתרי"ג מצוות. אך אעפ"כ זוהי מצווה. הרמב"ם מביא את מצוות זכירת יציאת מצרים כחלק ממצוות קריאת שמע וקבלת עול מלכות שמים. יש בזכירת יציאת מצרים קבלת עול מלכות שמיים. הגמרא מספרת על רבי, שהיה אומר את הפסוק הראשון של קריאת שמע ומשלים יותר מאוחר את שאר הפרשיות, אך הוא השתדל להזכיר את יציאת מצרים בזמן קריאת שמע. וצריך להבין, אם בין כה וכה השלים לבסוף ואמר אז את פרשיית "ויאמר" הכוללת את יציאת מצרים, מדוע היה צריך להזכיר גם בזמן קריאת שמע? מסבירה שם הגמרא: כדי להזכיר יציאת מצרים בזמנה. כלומר - זמנה הוא בזמן קבלת עול מלכות שמיים.
התורה אומרת "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" ואינה אומרת "אשר בראתי את השמים ואת הארץ". סדר המצווה הוא לקבל עול מלכותו דווקא על ידי הזכרת העניין שהוציאנו ממצרים.
מצווה זו של זכירת יציאת מצרים קיימת במשך כל השנה ולא רק בפסח, ומעניין שמשמעות פשט הפסוק היא שמצוות ביעור החמץ ואכילת המצה בפסח משפיעים עלינו כל כך הרבה עד שאנו זוכרים את יציאת מצריים במשך כל השנה - "לא תאכל עליו חמץ... תאכל עליו מצות... למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך". אנו אמנם מקיימים את מצוות הזכירה באמירת "קריאת שמע" פעמיים בכל יום, אך יש ללמוד מכאן עוד על סגולתן המיוחדת וכוחן הרב של מצוות חג הפסח, שיכולות להשפיע על הנפש באופן כזה שנהיה תמיד חדורים בזכרון יציאת מצרים, בכל יום ויום מימות השנה, אפילו שלא בשעת קיומן של המצוות.
בדומה לכך הורו חז"ל כי "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". בעל התניא מסביר שבעצם אדם צריך להתבונן במציאותו - הנשמה שניתנה בו, חלק אלוק ממעל, יורדת ומשתלשלת לתוך גוף חומרי ומגושם, בתוך עולם נמוך ומורכב. לגבי הנשמה מציאות זו היא גלות, גלות הגרועה יותר מכל גלות. שבי או מאסר של הגוף. כאשר האדם מקבל עליו את עול מלכותו של רבוש"ע ומתדבק בו בעת קריאת שמע, מתעלה אז נשמתו ויוצאת מתוך מאסרה. בהתעלות זו יש בחינה של יציאת מצרים, וכאשר קורא קריאת שמע בכל יום ויום, הוא מחדש בכך בחינה זו מידי בוקר וערב. זו הכוונה באומרם "בכל דור ודור" - להוציא את עצמו בכל יום מן המיצרים ולהעלות נשמתו מהשפילות החומרית בה היא נמצאת. וכך על ידי קבלת עול מלכות שמיים השכם והערב זוכים אנו שיתקיים בנו "בכל דור ודור... כאילו הוא יצא ממצרים".
כאב הגלות ותקוות הגאולה
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מהו הכח שמוציא את עם ישראל ממשבר?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
למה ללמוד גמרא?
איך התפילה מקשרת אותנו לקב"ה?
ראיית המבט השלם
מבוא לסדרת פתחי אמונה
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א הצימאון לאלוקים
דרך הקודש ג' פסקה י - י"ב
הקדושה מתגלה בנשמתו של האדם בצימאון לאור ה', ומי שיש לו צימאון כזה צריך להכיר את תכונתו ולנהל את חייו על פייה. אסור לכבות את הצימאון הזה. אך צריך לדעת לאזן את הצימאון הזה בחיבור לשכל.
מאמר שלישי אור החיים - מדרגת החסיד האמיתי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
הרב עוסק בפירושיו המעמיקים של אור החיים הקדוש למידת יראת השמים ולמדרגתו הגבוהה של ה"חסיד", אשר אינו מסתפק בקיום מצוות מתוך חובה ופחד, אלא פועל מתוך אהבה טהורה במטרה לעשות נחת רוח לבוראו. כמו כן, מובאים בשיעור סיפורים על שקידתו העצומה בתורה והסבר עמוק על כך שנשמתו מהווה בחינה של נשמת משיח המצויה בכל דור.
י"ז בתמוז איך חלה תענית?
למה חייבים לקבל תענית? ולמה דווקא מבעוד יום, הרי אפשר לאכול עד עלות השחר? על הקדושה שבתענית ומשמעותה, ועל סדר התענית אצל חז"ל ובזמננו.
י"ז בתמוז כוח הראייה בחודש תמוז
שיחה כללית
הרב מנתח את הקשר העמוק בין חטא העגל לחטא המרגלים, תוך הדגשה כיצד שניהם נובעים מקלקול כוח הראייה המיוחס לחודש תמוז. בנוסף, מוסבר כי ימי בין המצרים נועדו לתיקון הפגם הזה, במטרה להשיב את החיבור האמיתי בין עם ישראל, ארץ ישראל וקבלת התורה כסם החיים.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת פנחס
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ. - איזה חסרון מצא הקב"ה במה שמיעט את הירח עד שנזקק לכפר על כך | וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ - לכאורה אין מקומו כאן כי אם בפרשת קֹרַח | וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה פ מה הטעם שיש כאן פרשה פתוחה והפסק אע"פ שהיא באמצע הפסוק | וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה - מדוע התורה כופלת את דבריה הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה | משה רבינו אמר לקב"ה שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח - מאין למד רבי יונתן בן עוזיאל מהפסוק שהכוונה לפנחס ועוד!
רביבים בין מלאכת החיים להלכות אבלות
מעבודתו של יעקב אבינו בחריצות רבה אצל לבן הארמי, עלינו ללמוד שיש ערך גדול לעבודה | חכמים אמרו שבזכות שעבד בחריצות, חייו של יעקב אבינו ניצלו | צריך ללמד את הילדים שחשוב מאוד שכל אדם יעבוד ויפרנס את משפחתו | החובה ללמד את הילדים אומנות שיתפרנסו ממנה היא מהתורה | תיקנו חכמים שלא להסתפר ולא לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב | יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבה והנוהגים על פי האר"י, נוהגים להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות
פנחס איש אשר רוח בו
על רקע רוחות הבחירות, פרשת השבוע מזכירה לנו שמנהיגות אמיתית אינה נמדדת רק בחזון או ביכולת ביצוע, אלא בהקשבה עמוקה ובמסוגלות הייחודית "להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד"
עסקי גוג ומגוג הכנעני שהיה בבית ה'
בסיום נבואת זכריה כתוב שלא יהיה עוד כנעני בבית ה', הכוונה היא שאלו שעמלים רק בתורה יכבדו את אלו שדומים ליהושע בן נון ועמלים בתורה ובצבא, ולא יתייחסו אליהם עוד כאילו הם גויים.
אור החיים על הפרשה בני יהודה בתור משל לחורבן הבית והגאולה העתידה
אור החיים על פרשת פנחס חלק א'
האור החיים מפרש את הפסוק על בני יהודה בתור משל לעם ישראל בשני זמני חורבנות בתי המקדש ובזמן הגאולה העתידה.
נדרים מצוות לאו להנות נתנו
נדרים דף ט"ז:
השיעור מעמיק בכלל "מצוות לאו ליהנות ניתנו", ובוחן את גדרי ההנאה ממצוות דרך סוגיות הגמרא ומחלוקות הראשונים, כדוגמת הרשב"א והר"ן. כמו כן, הדיון מבחין באופן מהותי בין פעולת קיום המצווה עצמה שאינה נחשבת להנאה גשמית אסורה, לבין הנאות צדדיות ונלוות (כגון שכר כספי או תועלת פיזית גרידא) אשר נידונות תחת כללים הלכתיים אחרים.
יסודות התורה והאמונה סגולת ישראל
למדנו תחילה על מרכזיותו וחשיבותו של יסוד הבחירה בישראל וסגולתם כקותב התורה ממש, וביארנו את מקומו גם בתוך עיקרי האמונה של הרמב''ם. אחר, למדנו על שתי דעות במהות הסגולה ובסדר התגלות הבחירה בישראל, שייצגו אותן הכוזרי והרמב''ם, ומצאנו להן יסודות בחז''ל והרחבה אצל חכמים נוספים. חתמנו בהשלכות של ההסברות השונות, ובהדגשת ההסכמה הרחבה על היסוד העיקרי המוסכם, ובגישה כיום ליסוד הסגולה לאור הקושי לקבלו ע''י חוגים שונים.
לנתיבות ישראל שלבי הגאולה ותהליך התשובה
לנתיבות ישראל א' , מאמר 'המדינה וחזון הגאולה'
השיעור עוסק בקשר העמוק שבין תהליך הגאולה הלאומי לבין מצוות התשובה, ומסביר מתוך מגוון מקורות תורניים ודברי חז"ל כיצד ההתעוררות הפיזית ויישוב הארץ מקדימים לעיתים את ההתעוררות הרוחנית. בנוסף, מובהר כי הגאולה היא תהליך הדרגתי המובטח לעם ישראל, אשר אינו מותנה לחלוטין בתשובה מוקדמת ומושלמת של כלל הציבור, אלא שזור בה לאורכו ומוביל בסופו לקרבה שלמה לבורא.
חקת מבלעם הרשע ועד שלבי הגאולה
שיחת מוצ"ש פרשת בלק
השיעור עוסק במידותיו של בלעם הרשע שהטעה את עצמו לחשוב שהוא פועל לשם שמיים, תוך פירוט המדרגות השונות של לומדי התורה והשלבים השונים בתהליך הגאולה של עם ישראל. בנוסף, מוסבר כי השורש של חטא בעל פעור והעבודה הזרה נובע משאיפה לפריקת עול מוחלטת, והתגברות על משברים רוחניים אלו מהווה שלב הכרחי ובונה בדרך אל הגאולה השלמה.
חקת מקללת בלעם לברכה נצחית
הרב בוחן את ההבדל המהותי בין נבואת משה לנבואת בלעם, תוך הדגשת קדושתו הפנימית והנצחית של עם ישראל מול כוחות אומות העולם. בנוסף, מוסבר כיצד ניסיונות הקללה וההכשלה הופכים בסופו של דבר לברכות מוחלטות, מהלך המרמז על הגאולה העתידית והפיכת ימי בין המצרים לימי ששון ושמחה.
