ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- התבוננות אמונית
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
נפתלי בן גילה
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא יְקֹוָק אֶתְכֶם מִזֶּה ... וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ יְקֹוָק אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ ... וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ" (שם ג-ז).
הקב"ה הוציאנו ממצרים ונתן לנו "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" לחיות בה כיהודים ולשמור על מורשתנו הרוחנית. היציאה ממצרים לא הייתה רק בבחינת "פתרון פוליטי לבעיית היהודים" וודאי לא הייתה מענה לבעיית האנטישמיות. הדרך לארץ ישראל עברה ב"מעמד הר סיני" שם קיבלנו את העקרונות על פיהם אמור לחיות "עם חופשי בארצו" - אין חופשי אלא מי שמשעבד עצמו לבורא עולם - המוציאנו ממצרים.
שאלת חוק החמץ ופסק דינה של השופטת בענין זה, העלו מחדש את שאלת זהותה של מדינת ישראל כמדינת היהודים וכמדינה יהודית.
בספרם של העיתונאים אהרון ועמליה ברנע "ללכת שבי" מסופרים קורותיו של הארכי-מחבל צאלח תעמרי. המחבל ששהה בין היתר במחנה ה"שבויים" אנצאר במלחמת לבנון הראשונה, הפנים שאפשר לנצח את העם יהודי אחרי שראה חיל ישראלי אוכל במשמרתו פיתה בחג פסח.
וכך מתאר תעמרי את הסיבה לשינוי שחל בו: ...''הייתי אז בתאי בכלא, סגור ומנותק, ורק הדלת המסורגת הבדילה ביני לבין
המסדרון המאורך שבו הסתובב 24 שעות ביממה הסוהר הישראלי החמוש בנשקו''.
... קראתי לו לבוא, הבחנתי שהוא אוכל סנדביץ של פיתה, נושך ולועס ושוב נושך ולועס''.
''אתה יהודי, אמרתי לו''. כך ממשיך ומספר תעמרי. ''האיש הנהן בראשו בחיוב''. ''אם כך,'' שאל אותו תעמרי, ''מדוע אתה
אוכל חמץ בפסח, אינך יודע שליהודי אסור לאכול חמץ בחג זה''?
הסוהר נדהם מדבריו של האסיר הפלשתיני הבכיר ביותר. ''הוא חשב רגע'', סיפר תעמרי לעיתונאי הישראלי שתיעד את דבריו, והשיב: '' אני לא מחוייב לדברים שאירעו לעמי ביציאת מצרים לפני 2000 שנה ויותר, אין לי קשר לכך''. אמר הסוהר היהודי.
''התיישבתי על המזרון בתאי, סיפר אחר כך סאלח תעמרי, ואמרתי לעצמי: עם שלאנשיו אין קשר עם עברם והמסוגלים בריש גלי לנגד עיני לחלל את חוקי אמונתן, הוא עם שניתק שורשיו מאדמתו, ונוכל להשיג את מטרותינו. באותו לילה חל שינוי מוחלט בגישתי. לא נרדמתי. בכל שעות החשיבה ההן, ישבתי במקומי והתקשיתי לעכל את שעבר עלי במפגש קטן זה עם הסוהר היהודי אוכל החמץ בפרהסיא לנגד עינינו הערבים''.
"חוק החמץ" בא להבטיח שאירוע שכזה לא ישנה. אכן, אנו צריכים לשאול את עצמנו, כיצד נבטיח את "יהדותה" של החברה בישראל ואיך נשמור על צביונה היהודי של מדינת ישראל? האם נשיג את מטרתנו על ידי משלוח פקחים שיבדקו את התפריט במסעדות? האם גם מי שחושב שחוק המבטיח את אי הצגתו של החמץ בפרהסיא (באזורים בהם חיים יהודים), הינו חוק הכרחי בספר החוקים של מדינת ישראל כמדינה יהודית, האם ברור לו שיש לכפות זאת גם שלא ברשות הרבים? האם אכן כדאי להרחיב את החוק עוד יותר ולהכריח כל מסעדה להכשיר את המטבח לכבוד חג הפסח?
אכן, יש לנהל דיון ציבורי מעמיק ואמיתי, קודם כל בתוך המחנה הדתי ואחר כך לשתף בו את כלל הציבור. (אין לי כל ספק, כי רוב רובו של הציבור היהודי מעוניין וחפץ שמדינת ישראל תהיה מדינה שמבטאת בהליכותיה הציבוריות את ערכי הנצח והמסורת של עם ישראל). צריך להגדיר מטרות וסדר עדיפויות בדרך אל:
"וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ: וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים (=משרתי ד') וְגוֹי קָדוֹשׁ" (שמות י"ט ה-ו).
יש לנו הבטחה כי זה יקרה, כמאמר הכתוב:
"וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ: כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְקֹוָק לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (בראשית י"ח יח-יט).
שני פסוקים אלה חייבים להנחות אותנו, בקביעת סדרי ודרכי פעולתנו.
נסיים בדברי הראי"ה קוק זצ"ל מורו ורבו של מורנו ורבנו הרב ישראלי זצ"ל
אשר קבע כי הדרך אל "קיום הדת" עוברת דרך "כבוד הדת" ו"חיבת הדת".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
