ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- התבוננות אמונית
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
נפתלי בן גילה
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא יְקֹוָק אֶתְכֶם מִזֶּה ... וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ יְקֹוָק אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ ... וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ" (שם ג-ז).
הקב"ה הוציאנו ממצרים ונתן לנו "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" לחיות בה כיהודים ולשמור על מורשתנו הרוחנית. היציאה ממצרים לא הייתה רק בבחינת "פתרון פוליטי לבעיית היהודים" וודאי לא הייתה מענה לבעיית האנטישמיות. הדרך לארץ ישראל עברה ב"מעמד הר סיני" שם קיבלנו את העקרונות על פיהם אמור לחיות "עם חופשי בארצו" - אין חופשי אלא מי שמשעבד עצמו לבורא עולם - המוציאנו ממצרים.
שאלת חוק החמץ ופסק דינה של השופטת בענין זה, העלו מחדש את שאלת זהותה של מדינת ישראל כמדינת היהודים וכמדינה יהודית.
בספרם של העיתונאים אהרון ועמליה ברנע "ללכת שבי" מסופרים קורותיו של הארכי-מחבל צאלח תעמרי. המחבל ששהה בין היתר במחנה ה"שבויים" אנצאר במלחמת לבנון הראשונה, הפנים שאפשר לנצח את העם יהודי אחרי שראה חיל ישראלי אוכל במשמרתו פיתה בחג פסח.
וכך מתאר תעמרי את הסיבה לשינוי שחל בו: ...''הייתי אז בתאי בכלא, סגור ומנותק, ורק הדלת המסורגת הבדילה ביני לבין
המסדרון המאורך שבו הסתובב 24 שעות ביממה הסוהר הישראלי החמוש בנשקו''.
... קראתי לו לבוא, הבחנתי שהוא אוכל סנדביץ של פיתה, נושך ולועס ושוב נושך ולועס''.
''אתה יהודי, אמרתי לו''. כך ממשיך ומספר תעמרי. ''האיש הנהן בראשו בחיוב''. ''אם כך,'' שאל אותו תעמרי, ''מדוע אתה
אוכל חמץ בפסח, אינך יודע שליהודי אסור לאכול חמץ בחג זה''?
הסוהר נדהם מדבריו של האסיר הפלשתיני הבכיר ביותר. ''הוא חשב רגע'', סיפר תעמרי לעיתונאי הישראלי שתיעד את דבריו, והשיב: '' אני לא מחוייב לדברים שאירעו לעמי ביציאת מצרים לפני 2000 שנה ויותר, אין לי קשר לכך''. אמר הסוהר היהודי.
''התיישבתי על המזרון בתאי, סיפר אחר כך סאלח תעמרי, ואמרתי לעצמי: עם שלאנשיו אין קשר עם עברם והמסוגלים בריש גלי לנגד עיני לחלל את חוקי אמונתן, הוא עם שניתק שורשיו מאדמתו, ונוכל להשיג את מטרותינו. באותו לילה חל שינוי מוחלט בגישתי. לא נרדמתי. בכל שעות החשיבה ההן, ישבתי במקומי והתקשיתי לעכל את שעבר עלי במפגש קטן זה עם הסוהר היהודי אוכל החמץ בפרהסיא לנגד עינינו הערבים''.
"חוק החמץ" בא להבטיח שאירוע שכזה לא ישנה. אכן, אנו צריכים לשאול את עצמנו, כיצד נבטיח את "יהדותה" של החברה בישראל ואיך נשמור על צביונה היהודי של מדינת ישראל? האם נשיג את מטרתנו על ידי משלוח פקחים שיבדקו את התפריט במסעדות? האם גם מי שחושב שחוק המבטיח את אי הצגתו של החמץ בפרהסיא (באזורים בהם חיים יהודים), הינו חוק הכרחי בספר החוקים של מדינת ישראל כמדינה יהודית, האם ברור לו שיש לכפות זאת גם שלא ברשות הרבים? האם אכן כדאי להרחיב את החוק עוד יותר ולהכריח כל מסעדה להכשיר את המטבח לכבוד חג הפסח?
אכן, יש לנהל דיון ציבורי מעמיק ואמיתי, קודם כל בתוך המחנה הדתי ואחר כך לשתף בו את כלל הציבור. (אין לי כל ספק, כי רוב רובו של הציבור היהודי מעוניין וחפץ שמדינת ישראל תהיה מדינה שמבטאת בהליכותיה הציבוריות את ערכי הנצח והמסורת של עם ישראל). צריך להגדיר מטרות וסדר עדיפויות בדרך אל:
"וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ: וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים (=משרתי ד') וְגוֹי קָדוֹשׁ" (שמות י"ט ה-ו).
יש לנו הבטחה כי זה יקרה, כמאמר הכתוב:
"וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ: כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְקֹוָק לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (בראשית י"ח יח-יט).
שני פסוקים אלה חייבים להנחות אותנו, בקביעת סדרי ודרכי פעולתנו.
נסיים בדברי הראי"ה קוק זצ"ל מורו ורבו של מורנו ורבנו הרב ישראלי זצ"ל
אשר קבע כי הדרך אל "קיום הדת" עוברת דרך "כבוד הדת" ו"חיבת הדת".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
