פרשני:בבלי:חגיגה יט ב

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

חגיגה יט ב

חברותא[edit]

(רבי) מאיר היה אומר: מטביל בעליונה, דאמרינן "גוד אסיק".
ואילו אני אומר: מטביל בתחתונה כי אמרינן "גוד אחית", ולא בעליונה כי לא אמרינן "גוד אסיק"?! אמר ליה רבי יוחנן לעולא:
אי תניא בברייתא כדבריך, שרבי יהודה אינו מודה לרבי מאיר - תניא! כלומר: חוזרני בי!
שנינו במשנה: הטובל לחולין והוחזק לחולין, אסור למעשר.
ותמהינן: מני מתניתין?
משנתנו, המצריכה כוונה בטבילה לענין מעשר, אף על גב שבחולין לא בעי כוונה, הרי בהכרח בשיטת רבנן היא - במשנה במסכת פרה, הנזכרת לעיל יח ב - דשני להו בין חולין למעשר שני לענין טומאות שהם מדברי סופרים. והוא הדין שיש מעלה במעשר שני, הגדולה מן החולין, לענין כוונה בטבילה.
ואם כן, תיקשי לך: אימא סיפא דמשנתנו:
בגדי עם הארץ - מדרס לפרושין האוכלים חוליהן בטהרת חולין.
בגדי פרושין - מדרס לאוכלי תרומה.
ולא המשיך התנא לומר שבגדי פרושין הם מדרס לאוכלי מעשר.
ובהכרח, שהסיפא אתאן הולכת לדברי רבי מאיר, דאמר: חולין ומעשר כהדדי נינהו (שוין הן). כי לפי חכמים, הסוברים שמעלת המעשר גדולה מן החולין, יש להחמיר גם לגבי בגדים, ולומר שבגדי פרושים שהם טהורים לחולין הרי הם מדרס לאוכלי מעשר.
ואם כן תיקשי, וכי נאמר שהרישא של משנתנו היא לפי רבנן, ואילו הסיפא של משנתנו היא לפי רבי מאיר?!
ומשנינן: אין! אכן כך צריך להדחק, ולומר: רישא - רבנן, וסיפא - רבי מאיר!
ואילו רב אחא בר אדא, מתני לה, שונה בסיפא, בענין מעלות הבגדים, "חמש מעלות", במקום ארבע מעלות שאנו שונים, שהוסיף מעלה אחת בסיפא: בגדי פרושין מדרס לאוכלי מעשר שני.
ומוקי לה לכולה מתניתין כרבנן.  1 

 1.  השפת אמת והחזון איש סימן קכט לדף זה, צידדו לומר, שלא תלתה הגמרא ענין זה במחלוקת רבי מאיר ורבנן, אלא משום סתירת רישא לסיפא, וכמו שמקשה הגמרא. אבל לרב אחא בר אדא, שמפרש אף את הסיפא באותו ענין, אכן אין דין זה תלוי כלל במחלוקת רבי מאיר וחכמים. וראה שם בחזון איש שנדחק בלשון הגמרא "מוקי לה כולה כרבנן". ולעיל בגמרא יח ב מבואר, שלא החמירו חכמים אלא גבי אכילת מעשר ולא לענין נגיעה, ואם כן אף משנתנו אינה אלא לענין אכילת מעשר ולא לנגיעה. טורי אבן.
אמר רב מרי: שמע מינה ממשנתנו: חולין שנעשו על טהרת הקודש - כקודש דמו.
והיינו, מי שנוהג לאכול את מאכלי החולין בטהרה כאילו היו קודש, לא אומרים שבטלה דעתו, ואין מעלה שכזו, אלא אכן יש מעלה שכזו, והנוהג בה צריך לשמור את החולין שלו כאילו היו קודש, ושמירתם אכן מועילה גם לקודש.
ומפרש רב מרי: ממאי, מהיכן משמע במשנתנו שחולין שנעשו על טהרת הקודש מעלתם היא כמעלת הקודש?


דרשני המקוצר[edit]

מסכת חגיגה בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א