פרשני:בבלי:מגילה כ ב

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

מגילה כ ב

חברותא[edit]

ספירה ביממא דווקא היא, כדכתיב: "וספרה לה שבעת ימים". ולהכי אינה יכולה לטבול אלא ביום, שהרי צריכה ספירה כדי לטבול.
שנינו במשנתינו: וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר.
מנהני מילי?
אמר רבא, דאמר קרא: "ויקרא אלהים לאור יום". למאיר ובא, דהיינו עלות השחר - קראו יום.
ומקשינן: אלא מעתה, סיפא דקרא, דכתיב: "ולחשך קרא לילה", הכי נמי דנדרוש למחשיך ובא קרא לילה, דהיינו שמשקיעת החמה כבר לילה הוא? והא קיימא לן דעד צאת הכוכבים - לאו לילה הוא?! אלא אמר רבי זירא: מהכא ילפינן לה דמעלות השחר מקרי יום: דכתיב (כשבנה נחמיה את חומת ירושלים, ורצו להלחם בו): "ואנחנו עושים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים". חזינן דתחילת היום - עלות השחר הוא.
ואומר: "והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה".
והוינן בה: מאי ואומר? למאי אצטריך קרא בתרא?
ומבארינן: הכי קאמר, וכי תימא דבאמת משעלה עמוד השחר - לאו יממא הוא, עד הנץ החמה. ומכי ערבא שמשא - כבר ליליא הוא, קודם צאת הכוכבים. ומהא דעבדו מלאכה מעלות השחר - ליכא ראיה, דרק אינהו הוא דמקדמי ומחשכי, שהיו משכימין קודם היום, ומעריבין אחר היום?
תא שמע: "והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה". דמהאי קרא שמעינן שהיו עושים מלאכה ביום דווקא, אם כן, חזינן דיום - מעלות השחר עד צאת הכוכבים הוא.
משנה:
אף על גב דקיימא לן דזריזין מקדימין למצוות  111 , וילפינן לה מדכתיב: "וישכם אברהם בבקר", מכל מקום, כל היום כשר  112  למצוות דלהלן: לקריאת המגילה  113 , ולקריאת ההלל, ולתקיעת שופר, ולנטילת לולב, ולתפלת המוספין, ולהקרבת המוספין, ולוידוי הפרים, דהיינו פר העלם דבר של ציבור, ופר כהן משיח, שמתוודין עליהם החטא שהביאום עליו. ולוידוי מעשר  114  (היינו הך דכתיב: "ואמרת לפני ה' אלקיך בערתי הקדש מן הבית וגו'"), ולוידוי יום הכפורים (שהכהן סומך ידיו על הפר ומתודה).

 111.  כך פירש רש"י. והקשה הטורי אבן: פשיטא ! וכי משום שלא הקדים כזריזין, שלא קיים מצוה מן המובחר - לא יצא יד"ח?   112.  הקשה המאירי, אמאי נחלקה משנה זו מהמשנה הקודמת, והלא שתי המשניות דנות בענין מצוות שמצותן רק ביום ! ? והרשב"א והריטב"א הקשו, אמאי הכא תנן דכל היום כשר למצוות אלו, ואילו במשנה דלעיל תנן דאין להקדימן קודם הנץ? ומשמע מדבריהם, דבאמת אין חילוק בין דיני משנה זו לדיני המשנה דלעיל. דכל היום כשר, ולא יקיימן קודם הנץ. אמנם ברמב"ם איתא גבי הזאה לישנא ד"אין מזין עד שתנץ החמה" (פי"א מהל' פרה הל"א), וגבי מגילה כתב (פ"א ה"ג): "וכל היום כשר לקריאת היום". וכן כתב גבי שאר מילי דמתניתין דידן. עיי"ש. משמע דס"ל דיש חילוק ביניהם.   113.  כתב הסמ"ג, דכשם שכל היום כשר לקריאת המגילה של יום, כך כל הלילה כשר לקריאה של לילה. וכתב הרא"מ, דאע"ג דגבי קריאת שמע, אמרו חכמים דקורין עד חצות, כדי להרחיק את האדם מן העבירה, הכא, משום דחביבא להו - לא אתו לזלזולי בה.   114.  הר"ן גורס הכא בדברי הרי"ף גם: "ולוידוי בכורים" (והיינו הך דכתיב: "הגדתי היום לה' אלקיך וגו"'). וכתב הטורי אבן דנראה שהוא ט"ס, דהרמב"ם שהולך בכל מקום בשיטת הרי"ף, לא כתב דוידוי בכורים אינו אלא ביום. עיי"ש שהאריך. ועיי' בשפת אמת.
וכן לסמיכה, לשחיטה דקרבנות, לתנופה של המנחה, להגשה של המנחה, דהיינו שמגיעה בקרן מערבית של המזבח כנגד חודה של קרן, ואחר כך קומצה (כדאמרינן במס' מנחות י"ט ע"ב). לקמיצה של מנחה, ולהקטרה של הקומץ, למליקה, ולקבלה של דם הקרבן, ולהזיה של הדם  115 , ולהשקיית סוטה, ולעריפת העגלה, ולטהרת המצורע (בצפרים ועץ ארז ואזוב ושני תולעת)  116 .

 115.  ואף שהדם נפסל כבר בשקיעת החמה, ומתניתין דקתני דכל היום כשר - היינו עד צאת הכוכבים, נ"מ לעבודות שבו, והיינו, שאם היה הדם בראש המזבח, אינו נפסל בלינה, ויוכל לעשות עבודותיו עד צאת הכוכבים.   116.  כתב האור זרוע (בתשובות, סי' תשמ"ה), דהא דלא תנן נמי הכא, דכל היום כשר לנתינת הגט, הא לא קשיא, דה"נ לא תני הכא חליצה ודינין, וה"ט, דלא קתני הכא - אלא מצות עשה, וזמן קבוע.
וכשם שכל היום כשר למצוות אלו, כך כל הלילה - כשר לקצירת העומר  117 , ולהקטר חלבים ואברים, שמצותן בלילה.

 117.  כתב הר"ן, דכל הנך דמתניתין - דווקא נינהו, דהנך שכשרין כל היום - מצותן דווקא ביום ולא בלילה. והנך דמצותן בלילה - דווקא בלילה. והביא, דמכאן סמך ר"ת, דכיון דקצירה וספירה - כי הדדי נינהו, להכי, אם לא ספר ספירת העומר בלילה - לא יספור ביום (וכתב הריטב"א, דאם ירצה, אומר היום כך וכך לעומר). אבל בה"ג כתב, שאם לא בירך בלילה - מברך למחר. ומסיק הר"ן, דלפיכך טוב שיספור ביום בלא ברכה. וכן פסק השו"ע סי' תפ"ט ס"ז. וכתב שם המ"ב (סקל"ד) דהיינו דווקא באותו יום, אבל מכאן ואילך - יספור בברכה, ולא הוי כדילג יום אחד לגמרי, שאינו סופר שוב בברכה.
זה הכלל: דבר שמצותו ביום - כשר כל היום. ואילו דבר שמצותו בלילה - כשר כל הלילה.
גמרא:
מנלן דכל היום כשר לקריאת המגילה?
דאמר קרא: "והימים האלה נזכרים ונעשים".
לקריאת ההלל - מנלן?
דכתיב: "ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'". משמע - כל היום. מזריחת השמש - עד שקיעתה  118 .

 118.  הקשה הרש"ש, אם כן, היאך קורין את ההלל בליל פסח?
רב יוסף אומר: מהאי קרא ילפינן לקריאת ההלל, דכתיב: "זה היום עשה ה'".
ולנטילת לולב - מנלן?
דכתיב: "ולקחתם לכם ביום הראשון".
ולתקיעת שופר - דכתיב: "יום תרועה יהיה לכם".
ולמוספין - דכתיב בהו: "דבר יום ביומו".
ולתפלת המוספין - דכמוספין שויוה רבנן, ומוספין הא ילפינן להו לעיל מקרא.
ולוידוי פרים - דיליף "כפרה" - "כפרה" מיום הכפורים.
דתניא גבי יום הכפורים: כתיב: "וכפר בעדו ובעד ביתו" - בכפרת דברים הכתוב מדבר (במס' יומא מבואר, דעל כרחך מיירי בכפרת דברים ולא בכפרת דמים, דהא כתיב בתריה: "ושחט את פר החטאת", למדנו שעדיין לא נשחט הפר). וכפרה - ביממא הוא, דכתיב: "ביום הזה יכפר עליכם", אלמא כפרתו ביום היא.
שנינו במשנתינו: ולוידוי מעשר וכו'.
מנלן דזמנו כל היום?
דכתיב בוידוי מעשר: "ואמרת לפני ה' אלהיך בערתי הקדש מן הבית", וסמיך ליה: "היום הזה ה' אלהיך מצוך".
שנינו במשנתינו: לסמיכה ולשחיטה.
מנלן?
דכתיב: "וסמך ושחט", וכתיב בה בשחיטה: "ביום זבחכם".
ולתנופה - דכתיב: "ביום הניפכם את הע ומר".
ולהגשה - דאיתקש לתנופה. דכתיב: "ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאות והניף והקריב". והך הקרבה - הגשה היא, דאי אפשר לומר דהיינו הקטרת הקומץ, דהא כתיב בתריה: "וקמץ והקטיר".
ולמליקה, ולקמיצה, ולהקטרה, ולהזיה - דכתיב: "ביום צוותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם". חזינן דהקרבת קרבן - ביום היא, וכל הני עבודות - עבודת הקרבת קרבן הן (כמבואר ברש"י מקראי, עיי"ש).
ולהשקיית סוטה - מנלן?
דאתיא "תורה" - "תורה". כתיב הכא בסוטה: "ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת", וכתיב התם: "על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט".  מה משפט - ביום דווקא (כדילפינן במס' סנהדרין ל"ד ע"ב), אף כאן - ביום.


דרשני המקוצר[edit]

מסכת מגילה בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א |