פרשני:בבלי:מגילה לא ב

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

מגילה לא ב

חברותא[edit]

אמר רב הונא:  ראש חדש אב שחל להיות בשבת, מפטירין: "חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטורח".
מאי "היו עלי לטורח"?
אמר הקדוש ברוך הוא: לא דיין להם לישראל שחוטאין לפני, אלא שמטריחין אותי לידע איזו גזירה קשה אביא עליהם  172  !

 172.  פירש המהרש"א, דהאי דכתיב: "חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי", היינו החודש והחג שבדה ירבעם מליבו. ולפי שהקב"ה משלם מדה כנגד מדה, שמודדין העונש - כעין העבירה, להכי כביכול מטריחין את הקב"ה, לדקדק לשלם להם מדה כנגד מדה - כפי ריבוי העבירות שעשו. עיי"ש.
בתשעה באב גופיה, מאי מפטרינן?
אמר רב: "איכה היתה לזונה".
מקרא בתורה - מאי קרינן? תניא, אחרים אומרים: "ואם לא תשמעו לי".
רבי נתן בר יוסף אומר: "עד אנה ינאצני העם הזה".
ויש אומרים: "עד מתי לעדה הרעה הזאת".
אמר אביי: האידנא נהוג עלמא למיקרי: "כי תוליד בנים", ומפטירין - "אסוף אסיפם".
שנינו במשנתינו: במעמדות במעשה בראשית וכו'.
מנהני מילי דקרינן במעמדות את מעשה בראשית? מה ענין מעשה בראשית אצל מעמדות?
אמר רבי אמי: משום דאלמלא מעמדות - לא נתקיימו שמים וארץ. שנאמר: "אם לא בריתי יומם ולילה - חוקות שמים וארץ לא שמתי".
וכתיב: "ויאמר ה' אלהים במה אדע כי אי רשנה".
והכי מפרשינן ליה להאי קרא:
אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! שמא חס ושלום ישראל חוטאים לפניך, ואתה עושה להם כדור המבול וכדור הפלגה!?
אמר לו: לאו!
אמר לפניו: רבונו של עולם! במה אדע, כלומר, מה אלמדם לעשות כדי שיתכפרו עוונותיהן?
אמר לו: "קחה לי עגלה משולשת וגו'", כלומר, הקרבנות יכפרו עליהם.
אמר לפניו: רבונו של עולם! תינח בזמן שבית המקדש קיים.
אבל בזמן שאין בית המקדש קיים, שאין קרבנות, מה תהא עליהם?
אמר לו: כבר תקנתי להם סדר קרבנות. כל זמן שקוראין בהן מעלה אני עליהן כאילו מקריבין לפני קרבן, ומוחל אני על כל עונותיהם.
וכיון שלולא הקרבנות המכפרין על ישראל - היו ישראל כלין, ומאחר שישראל כלין - אין העולם עומד, להכי קרינן במעמדות מעשה בראשית, לומר שהעולם עומד בזכות הקרבנות.
שנינו במשנתינו: בתעניות ברכות וקללות, ואין מפסיקין בקללות.
מנא הני מילי דאין מפסיקין בקללות?
אמר רב חייא בר גמדא אמר רבי אסי: דאמר קרא: "מוסר ה' בני אל תמאס", והמפסיק בתוכחה - מראה שקשה לו לקרות מוסר ה'  173 .

 173.  ובמס' סופרים יליף לה מסיפיה דקרא: "ואל תקוץ בתוכחתו", דדרשינן: אל תעשו התוכחה קוצים קוצים, דהיינו, אל תפסיקו התוכחה. ד"תקוץ" - לשון קציצה הוא.
ריש לקיש אמר: לפי שאין אומרים ברכה על הפורענות  174  , ואילו היו מפסיקין, היה אותו שבא לקרות - חייב לברך על הקללות  175 .

 174.  כתב הרשב"א בתשובות (ח"א סי' י"ח): "וכן אין מברכין (ברכת המצוות) על מיתות בית דין, לפי שה' יתברך חס על בריותיו, ואינו חפץ במיתתן של רשעים, ולפיכך אין מברכין עליהן וכו', וכדאמרינן דאין מפסיקין בקללות - לפי שאין אומרין ברכה על הפורענות".   175.  כך כתב הר"ן. והקשה התוי"ט, הא אמרינן במתניתין לעיל (כ"א ע"א): "הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה", אבל שאר הקוראין בתורה, אין מברכין לא לפניה - ולא לאחריה. והרי יש לפניהם ולאחריהם הרבה בפרשה, שנמצא שהקללות אינן נקראין לא בראשון, ולא באחרון. וא"כ, הרי אין מברכין על הקללות ! ? ותירץ, דמשכחת לה בתעניות, שהחותם - קורא את הקללות. א"נ, הרי הך: "לפי שאין אומרין ברכה על הפורעניות - ריש לקיש קאמר לה, והא מסקינן בסוגיא דהתם, דהאידנא כל העולין מברכין לפניה ולאחריה, וא"כ, איכ"ל דריש לקיש - אהאידנא קאמר לטעמיה. עיי"ש. ובחי' רעק"א הביא בשם הלחם משנה, דבירושלמי (מגילה פ"ג ה"ז) איתא: "רבי סימון בשם ריב"ל: אין לך טעון ברכה לפניו ולאחריו, אלא שירת הים, ועשרת הדברות, וקללות שבתו"כ, וקללות שבמשנה תורה", עיי"ש. ולפ"ז לק"מ, דבאמת בקללות - מברכין לפניהם ולאחריהם.
וטעמא דאין מברכין על הפורענות, משום דאמר הקב"ה: אני אמרתי: "עמו אנכי בצרה", ואם כן, אינו דין שיברכוני על הצרות שלהם (תוס'  176 ).

 176.  ובמדרש רבה (דברים פרשה ד' אות א') איתא הכי: "אין שורת הדין שיהו בני מתקללין - ואני מתברך. כיצד? אם יקראו את התוכחות קריות הרבה, אין קרוי וקרוי שאין מברך ב' פעמים - לפניה ולאחריה ! אלא, אחד קורא את כולן. רבנן אמרי: אמר הקב"ה: לא לרעתם נתתי להם קללות וברכות, אלא להודיען איזו דרך טובה שיבחרו אותה, כדי שיטלו שכר". ובמדרש זוטא קהלת (פרשה ח') איתא: "בקללות קורא ואינו מפסיק וכו', רב איבו אמר: משום: אל תעמוד בדבר רע (פסוק הוא בקהלת) ".
אלא היכי עביד כדי לא לברך על התוכחה?
תנא: כשהוא מתחיל - מתחיל בפסוק שלפניהם, וכשהוא מסיים - מסיים בפסוק שלאחריהן  177  . אמר אביי: לא שנו, אלא בקללות שבתורת כהנים. אבל בקללות שבמשנה תורה - פוסק.

 177.  הקשה התוי"ט, הא אמרינן במתניתין לעיל (כ"א ע"א), דרק הפותח והחותם מברכין, ואם כן הרי בלאו הכי יש הרבה פסוקין לפני ואחרי הקללות ! ? ותירץ, דהך גמ' היינו לפי מה דנהגו האידנא, דכל העולין מברכין לפניה ולאחריה. ותוס' רעק"א הביא, דבלח"מ כתב, שמצא בירושלמי הכי: "רבי סימון בשם ריב"ל: אין לך טעון ברכה לפניו לאחריו, אלא שירת הים וכו' וקללות שבת"כ ובמשנה תורה. וכתב, דלפ"ז משנתינו עולה יפה בלי גמגום.
מאי טעמא?
משום דהללו שבתורת כהנים - בלשון רבים אמורות, כדכתיב: "אם בחקתי תלכו וגו'", ומשה - מפי הגבורה אמרן, שנעשה שליח לומר להם כך, שהרי כתובים בלשון "ונתתי", "ושלחתי", "והפקדתי" - על כרחך הקדוש ברוך הוא, שהיכולת בידו לעשות כן - אמרן.
ולהכי, כיון שהם קללה לרבים, והקדוש ברוך הוא עצמו אמרן - יש לחוש בהן ביותר, ואין פוסקין.
ואילו הללו שבתורת כהנים - בלשון יחיד אמורות, ומשה מפי עצמו אמרן (ברוח הקודש, תוס'). דכתיב: "יככה ה'", "ידבק ה' בך", על כרחך דמשה אמרן. וכך אמר: אם תעברו על מצוותיו - הוא יפקיד עליכם וכו'. ולהכי - פוסקין בהם.
לוי בר בוטי הוה קרי וקא מגמגם (היה קורא במרוצה ובקושי) קמיה דרב הונא בקריאת ארורי שבמשנה תורה.
אמר לו רב הונא: אכנפשך - אם רצונך בכך  178  - יכול אתה לפסוק! דלא שנו דאין מפסיקין - אלא בקללות שבתורת כהנים, אבל בקללות שבמשנה תורה - פוסק.

 178.  ד"נפש" - לשון רצון הוא. כמו: "אם יש את נפשכם" (בראשית כ"ג ח'), ופירש"י שם: "נפשכם - רצונכם". והכי איתא נמי בר"ן בנדרים (מ"א ע"ב) גבי "ומרפאהו רפואת נפש".
תניא: רבי שמעון בן אלעזר אומר: עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים - קודם עצרת. וקללות שבמשנה תורה - קודם ראש השנה.
מאי טעמא?
אמר אביי ואיתימא ריש לקיש: כדי שתכלה השנה וקללותיה  179  . ותמהינן: בשלמא שבמשנה תורה, שנקראין קודם ראש השנה - איכא כדי שתכלה שנה וקללותיה.

 179.  מפרש התפארת שלמה, שהכוונה היא, שאם נגזרה איזו גזירה רעה על בני ישראל בשנה זו, אז יצאו ידי חובתם בקריאת הקללות, בבחינת: "ונשלמה פרים שפתינו".
אלא קללות שבתורת כהנים, שנקראות קודם עצרת, אטו עצרת ראש השנה היא, דאמרת כדי שתכלה שנה וקללותיה?!
ומבארינן: אין. עצרת נמי ראש השנה היא. דתנן: ובעצרת נידונין על פירות האילן.
תניא: רבי שמעון בן אלעזר אומר: אם יאמרו לך זקנים: סתור! וילדים יאמרו לך: בנה! סתור כעצת הזקנים, ואל תבנה  180 . מפני שסתירת זקנים - בנין, ובנין נערים - סתירה.

 180.  המהרש"ם מביא, דבתוספתא דעבודה זרה (פרק א') איתא, דהיינו אפילו גבי בית המקדש. דאם יאמרו לו זקנים: סתור, וילדים - בנה, אפילו הכי - ישמע לזקנים. וכך כתב רש"י בנדרים (מ' ע"א). ועוד כתב התם, דהכי הוה גבי רחבעם בן שלמה, דכתיב ביה: "ויעזוב את עצת הזקנים וגו"', ונחרב ביהמ"ק על אותה עצה.
וסימן לדבר: רחבעם בן שלמה. ששמע לעצת הילדים, ולא שעה לעצת הזקנים - ונכשל בכך (עיין מלכים א' פרק י"ב כל המעשה).
תנו רבנן: במקום שמפסיקין לקרות בתורה בשבת שחרית - שם קורין במנחה.
במקום שהפסיקו לקרות במנחה - שם קורין בתורה ביום שני. במקום שהפסיקו לקרות בשני - שם קורין בחמישי.
במקום שהפסיקו לקרות בחמישי - שם קורין לשבת הבאה.
דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר: מקום שמפסיקין בשבת שחרית - שם קורין במנחה, וכן בשני, ובחמישי, ולשבת הבאה.
אמר רבי זירא: הלכה - מקום שמפסיקין בשבת שחרית - שם קורין במנחה, ובשני, ובחמישי, ולשבת הבאה.
ותמהינן: ולימא רבי זירא: הלכה כרבי יהודה?


דרשני המקוצר[edit]

מסכת מגילה בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א |