פרשני:בבלי:ראש השנה יב א

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

ראש השנה יב א

חברותא[edit]

ומתוך ששינו אנשי דור המבול את מעשיהם - שינה הקדוש ברוך הוא עליהם את מעשה בראשית. והגמרא להלן תבאר במה שינה ה' את מעשה בראשית.
והעלה את מזל כימה ביום. ונטל שני כוכבים מכימה, ונעשה נקב בשמים. ודרך אותו הנקב הביא הקדוש ברוך הוא מבול לעולם. והוינן בה: בשלמא מובן הדבר לדעת רבי יהושע, הסובר שהמבול התחיל לרדת באייר, היינו דכתיב "בחדש השני". שהרי אייר הוא החדש השני למנין החדשים.
אלא, לרבי אליעזר, הסובר שהמבול התחיל לרדת במרחשון, קשה: מאי "שני"? מדוע חודש מרחשון נקרא כאן "החדש השני"? והרי אייר הוא החודש השני למנין החדשים!  309 

 309.  אף על פי שלדעת רבי אליעזר בתשרי נברא העולם ושנות הדורות מתחילות בתשרי. בכל זאת לענין מנין החדשים אין מונים מתשרי (שנוכל לקרוא לחשון שני) אלא מונים מניסן. תוספות. (ועיין מה שכתב הרש"ש כאן על דברי רש"י, לעיל בסוף דבריו).
ומתרצינן: שני לדין! שחודש חשון הוא השני לחודש תשרי, שבו הקב"ה דן את העולם, ובו הוא גזר את המבול על אותו הדור.
שנינו בברייתא שלדברי הכל, שינה הקדוש ברוך הוא את מעשה בראשית כאשר הוא הביא מבול לעולם.
והוינן בה: בשלמא לרבי יהושע - היינו דשינה הקב"ה!
שהיה במבול שינוי מדרכו של עולם, היות ובאייר מזל כימה שוקע ביום, והעלהו הקדוש ברוך הוא ביום. ועוד, שהמעיינות מתמעטים באייר, והקדוש ברוך הוא הגבירם.
אלא לרבי אליעזר קשה: מאי שינה? והרי במרחשון מזל כימה עולה ביום. ואף המעיינות מתגברים, ולא היה הקב"ה צריך לשנות עליהם את מעשה בראשית!
ומתרצינן: לדעת רבי אליעזר השינוי במעשה בראשית היה כדרב חסדא.
דאמר רב חסדא: ברותחין קלקלו - וברותחין נידונו.
ורב חסדא מפרש את דבריו:
ברותחין קלקלו אנשי דור המבול בעבירה של איסורי ביאה.
ובמים רותחין נידונו על כך.
שהרי כתיב הכא (בראשית ח) בענין המבול: "וישכו המים".
וכתיב התם (מגילת אסתר ז): "וחמת המלך שככה". וסתם חמה רותחת היא. שנאמר (שם): "וחמתו בערה בו". ומכאן שמי המבול היו רותחים.
תנו רבנן: חכמי ישראל מונין את מנין השנים והחודשים למבול - כרבי אליעזר, שהמבול התחיל במרחשון. מפני ששנות בריאת העולם ושנות הדורות נמנות מתשרי.
אך ביחס לזמן בריאת העולם הם סוברים כרבי יהושע, שהעולם נברא בניסן. ולכן ביחס לחישוב זמן התחלת ה"תקופה", של כל אחת מארבעת עונות השנה, הם מחשבים כרבי יהושע.  310 

 310.  להסבר ענין התקופה עיין לעיל הערה 220
והיינו, שהחמה נתלתה ברקיע השמים בתחילת ליל יום רביעי. ומשך הזמן של שנת החמה, הוא 365 ימים שלמים, ועוד רבע יום (דהיינו, עוד שש שעות, שהם רבע יממה בת עשרים וארבע שעות).
הלכך, לעולם תקופת ניסן מתחילה באחד מארבעת רבעי היום.
שהרי בשנה הראשונה התחילה התקופה של ניסן (תקופת האביב), בתחילת הלילה. ובשנת השניה היא התחילה שש שעות מאוחר יותר, בחצות הלילה. דהיינו כעבור 365 ימים שלמים ועוד 6 שעות מתקופת ניסן שלפניה.
ובשנה השלישית היא התחילה בתחילת היום. ובשנה הרביעית התחילה התקופה באמצע היום. ואילו בשנה החמישית היא חזרה והתחילה בתחילת הלילה.
וחכמי אומות העולם מונין אף למבול כרבי יהושע, שמנין שנות הדורות מתחיל בניסן, הלכך המבול התחיל לרדת באייר (שהוא החודש השני מניסן) בשנת שש מאות לחיי נח.  311 

 311.  ולפי זה יש לפרש את הפסוק - "ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים". שהחדש הראשון הוא ניסן, שהרי משפט דור המבול היה 12 חודש. רש"י.
שנינו במשנה: באחד בתשרי ראש השנה לשנים, ולירקות. שאין מעשרים מהירקות שנלקטו לפני אחד בתשרי, על הירקות שנלקטו לאחריו.
תנא בתוספתא: באחד בתשרי ראש השנה לשנים. לירקות ולמעשרות ולנדרים.
והוינן בה: ראש השנה לירקות - מאי נינהו!? מהו ראש השנה לירקות? הרי בהכרח שהכוונה היא לענין מעשר ירק.
ואם כן, קשה: מדוע אמרה הברייתא: "באחד בתשרי ראש השנה לירקות ומעשרות"? והרי "ירקות" - היינו מעשרות?!  312 

 312.  ואין לומר שכוונת המשנה למעשר פירות, שהרי ראש השנה לאילן הוא באחד בשבט (לדברי בית שמאי), או בט"ו בשבט (לדברי בית הלל).
ומתרצינן: תנא, שנה התנא תחילה את מעשר ירק שהוא מדרבנן  313  בפני עצמו, והשמיענו שיש ראש השנה קבוע לירק. ואין מעשרים מן הנלקט לפני ראש השנה על הנלקט לאחריו.

 313.  עיין בהערה הבאה.
ואחר כך קתני מעשר דאורייתא בדגן תירוש ויצהר.  314  שאף להם יש יום רשא השנה קבוע שאין מעשרים מן החדש על הישן.  315 

 314.  נחלקו הראשונים איזה מן הפירות חייבים במעשר מדאורייתא: א. דעת תוספות שאין חיוב מן התורה אלא בדגן תירוש ויצהר, כלומר תבואה. (וכל חמשת מיני דגן בכלל זה. מנחת חינוך שצ"ה - תקז). זיתים וענבים. וכן נראה מדברי רש"י (להלן בעמוד ב ד"ה מנא הני מילי). וכן כתב הראב"ד (מעשרות א ט) והחינוך (תקז). (ועיין משנה למלך תרומות ב א). (רש"י ותוספות בבא מציעא פח ב כתבו שזיתים וענבים העומדים לאכילה, ולא לעשותם שמן ויין, חייבים במעשר מן התורה, ומבואר בדבריהם שאם הם עומדים ליין ושמן, אינם חייבים מןה תורה כל זמן שלא עשאם יין ושמן. אבל הרמב"ן דברים יד כב כתב שרק יין ושמן ממש חייבים מן התורה, אבל לא ענבים וזיתים. מנח"ח שצה ב). ב. דעת הרמב"ם (תרומות ב א, ומעשרות א ט) שתבואה וקטניות וכל הפירות חייבים במעשר מדאורייתא חוץ מן הירקות ופירות שאינם נאכלים לרוב בני אדם. (ועיין רמב"ם כלאיים סוף פרק ב מה הן "ירקות"). ג. הריטב"א (בבבא מציעא פח ב) כתב בדעת הראב"ד, שכל שבעת המינים חייבים מן התורה. (ועיין מה שכתב על זה מנחת חינוך מצוה שצה).   315.  אבל לענין דגן תירוש ויצהר אין הוכלים אחרי הלקיטה, אלא, בדגן הולכים אחר הבאת שליש. כמבואר להלן יב ב. ושם יבואר בעז"ה דין התירוש והיצהר.
ומקשינן: וליתני, היה זה מן ראוי שהתנא ישנה מעשר דאורייתא ברישא! שהרי מעשר דאורייתא חשוב יותר ממעשר דרבנן.
ומתרצינן: איידי דחביבא ליה - אקדמה. מעשר דרבנן חביב על התנא, מפני שיש בזה חידוש,  316  הלכך הקדים ושנה אותו לפני מעשר דאורייתא.

 316.  רש"י יבמות ל א.
והוינן בה: ותנא דידן, התנא ששנה את משנתנו, שלא שנה "מעשרות", אלא רק מעשר ירקות שהוא מדרבנן - מה טעמו?
ומבארינן: תנא מעשר ירקות דרבנן. והשמיענו שיש לו ראש השנה קבוע לענין חדש וישן.
וממילא מובן מאליו, שכל שכן שבמעשרות דאורייתא נאמר דין זה.
ומקשינן על הברייתא בתוספתא:
מדוע שנינו "מעשרות" בלשון רבים? וליתני "מעשר" בלשון יחיד!
ומתרצינן: כוונת התנא לומר שבאחד בתשרי הוא ראש השנה לענין שני מעשרות: אחד מעשר בהמה,  317  ואחד מעשר דגן.

 317.  כדעת רבי אלעזר ורבי שמעון (במשנתנו לעיל ב א) הסוברים שראש השנה למעשר בהמה הוא באחד בתשרי. תוספות, ריטב"א (ועיין שם עוד).
ומקשינן על המשנה והתוספתא: מדוע שנינו "ירקות" בלשון רבים? וליתני ירק בלשון יחיד!
ומתרצינן: יש תרי גווני ירק, יש שני מיני ירקות, ויש הבדל ביניהם לענין הלכות מעשר:
דתנן במסכת מעשרות (א ה): גמר מלאכתו של ירק הנאגד, שדרכו להמכר כשהוא אגוד באגודות, היא משעה שיאגד. ומאז אסור לאכול ממנו אפילו אכילת עראי, כל זמן שלא עישרוהו.  318 

 318.  שלשה שיעורים יש בענין חיוב מעשר: (א) עונת המעשר - שלב מסוים בבישול הפרי (השיעור מבואר בתחילת מסכת מעשרות) שמכאן ואילך אסור לאכול מן הפירות קבע. אבל עדיין מותר לאכול מן הפירות עראי, (וטעם הדבר, מפני שבתחילה כשהפרי קטן אין הוא ראוי לאכילה ואינו אוכל. רמב"ם מעשר ב, ג. ותוספות ד"ה התבואה. עיין שם). (ב) נגמרה מלאכתן - משנגמרה מלאכת הפרי (כגון ירק הנאגד משיאגד והשיעור בשאר כל הפירות מבואר בתחילת מסכת מעשרות) אסור לאכול ממנו אכילת עראי, אם הוא אינו מתכוין להכניסו לביתו. אך אם בכונתו להכניסו לביתו עדיין הוא מותר באכילת ארעי. (ג) קבע למעשר - משיראה פני הבית (או שאר מיני קבע המבוארים במסכת מעשרות פרק א). רמב"ם מעשרות ג. דעת הראב"ד שם שבדגן תירוש ויצהר אף אם רוצה להכניסם לביתו, אם נגמרה מלאכתן אסור לאכול מהם עראי. כתב רש"י (ברכות ל"א) שמדאורייתא אין חילוק בין אכילת קבע לאכילת עראי. ובכל מקום שמותר לאכול אכילת עראי מותר גם לאכול אכילת קבע. וחכמים גזרו ואסרו אכילת קבע אף לפני שנגמרה מלאכת הפירות.
וירק שאינו נאגד אלא נמכר בתפזורת, אסור לאכול ממנו אכילת עראי משימלא את הכלי.  319  לפי שמילוי הכלי נחשב ל"גמר מלאכתו".

 319.  ואם אינו ממלא את הכלי, משילקט כל צרכו. המשנה במעשרות שם. (והביאוה תוספות כאן).
תנו רבנן בהמשך התוספתא הנזכרת:
כיצד (הוא ראש השנה) לירקות?
ליקט ירק בערב ראש השנה עד שלא תבא השמש (לפני השקיעה).
וחזר וליקט מן הירק -


דרשני המקוצר[edit]

מסכת ראש השנה בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א | דף לב ע"ב | דף לג ע"א | דף לג ע"ב | דף לד ע"א | דף לד ע"ב | דף לה ע"א |