האם מותר לי לחבר לעצמי תפילה אישית עם שם הוי"ה?

שלום וברכה! את שם הוי"ה, דהיינו השם המפורש, אין להזכיר בכלל, גם לא כאשר קוראים פסוקים מן התנ"ך או מתפללים את התפילות שקבעו חכמים. מן הסתם כוונתך לשאול האם מותר לך להזכיר בתפילתך את שם "א-דני", שהוא השם שבו אנו משתמשים במקום שבו כתוב שם הוי"ה. לגבי זה: מכמה מקורות עולה, שמותר להזכיר את שם ה' גם כאשר אין זה פסוק מן התנ"ך או תפילה שקבעו חכמים, אלא גם בדיבור אישי, כל עוד ההקשר הוא בעל משמעות חיובית, של שבח והודייה או של בקשה ותפילה. רק כאשר מזכירים את השם באופן סתמי, ללא משמעות, אז הדבר אסור. כך עולה מעצם הגדרת האיסור, שהוא "להזכיר שם שמים לבטלה". דהיינו, שהאיסור הוא דוקא כאשר מזכירים את השם לבטלה, ללא צורך. כאשר מזכירים את השם במסגרת של בקשה או הודאה, אין זה לבטלה. וכך מפורש בכמה מקורות, כגון במגן אברהם קפ"ח, יא; פרי מגדים שם; שולחן ערוך הרב רט"ו, ג. ועיין גם במשנה ברורה ה', ג, שאם אדם מספר את חסדי ה' שעשה לו, ומזכיר בדבריו את שם ה', אין זו הוצאת שם שמים לבטלה; אבל אם יפסיק באמצע המשפט ולא ישלים אותו, נמצא שאין בדבריו שבח לקב"ה, ואז זו תהיה הוצאת שם שמים לבטלה. לעומת זאת עיין בפסקי תשובות רט"ו, יח, שם כותב, שאף על פי שכך הוא עיקר הדין, הרי המנהג המקובל הוא שלא לעשות כך, אלא להזכיר את שם ה' רק בפסוקים ובנוסחי תפילה ולא באמירות אישיות. אך יש לציין, שאין זה מנהג כללי. כך למשל, בפיוטים וזמירות רבות מופיעים שמות ה', ורבים שרים אותם כלשונם, למרות שאין אלו תפילות שתיקנו חז"ל ואין חובה לשיר פיוטים אלה. בעדות המזרח היו פייטנים שחיברו פיוטים כאלה עד דורותינו אלה, דהיינו שגם בזמננו לא נמנעו מלחבר דברי שבח ותפילה שיש בהם הזכרת שם ה'.