שלום וברכה, האם הרב יוכל לפרט - כאשר הקורא בתורה טעה, באיזה מצב עליו לחזור ולתקן תוך חזרה על שם ה’ בפסוק? והאם יש לחזור שוב על שם ה’ גם אם חזר על אותו סוג שגיאה ברצף יותר מפעם אחת? יישר כח ותזכו למצוות

שלום וברכה! באופן כללי בקריאת התורה, ישנן שלוש רמות של טעויות: א. טעות שמשנה את המשמעות - יש להחזיר את הקורא, שיתקן את הטעות. (בין אם זו טעות במילים או באותיות, ובין אם זו טעות בניקוד, כגון שקרא "יָשַׁב" במקום "יֹשֵׁב". וכן גם טעות בטעמים עלולה לעיתים לשנות את המשמעות, ואז יש להחזיר את הקורא.) ב. טעות בהגייה, שאינה משנה את המשמעות (כגון "מִצְרִיים" במקום "מִצְרִים") - למנהג הספרדים יש להחזיר את הקורא, ולמנהג האשכנזים לא. ג. טעות בטעמים, שאינה משנה את המשמעות - אין צורך להחזיר את הקורא. (עיין שולחן ערוך קמ"ב, א, והגהת הרמ"א שם; משנה ברורה שם ס"ק ד'; ילקוט יוסף קמ"ב, א.) כאשר הטעות היתה בפסוק שיש בו שם ה', כך שהתיקון יגרום לחזור על השם פעם נוספת: אם מדובר במצב שמחייב לחזור, ודאי שיש לחזור ולתקן, למרות שבכך יחזרו שוב על שם ה' (עיין משנה ברורה שם). אבל גם אם מדובר במצב שאין חובה להחזיר את הקורא, כותבים כמה פוסקים, שאם הקורא מעוניין לתקן, מותר לו לחזור ולתקן למרות שבכך הוא יחזור על שם ה' (עיין חיי אדם ח"א כלל ה' סעיף ב; ילקוט יוסף קמ"א, יב). הסיבה לכך היא, שהזכרת השם במקרה זה אינה לבטלה אלא לצורך. למרות שבמקרה זה אין חיוב לחזור ולתקן, עדיין לכתחילה ראוי לקרוא את הקריאה כתיקנה, ולפיכך הקריאה החוזרת אינה לבטלה. יש שכתבו, שבמצב כזה שחוזרים על פסוק שיש בו שם ה', עדיף להשלים תחילה את הפסוק עד סופו, ורק לאחר מכן לחזור ולקרוא את הפסוק באופן הנכון, כדי שגם הקריאה הראשונה של השם וגם הקריאה השניה שלו תהיה בתוך קריאה של פסוק שלם. אולם אם בהמשך הפסוק יש שם נוסף, אין לנהוג כך, אלא לחזור ולתקן מיד, כדי שלא לקרוא את השם השני בקריאה שאינה כתיקנה (ציץ אליעזר חלק י"ב, סימן מ' אות ג'; פסקי תשובות שם). אין הבדל בעניין זה בין מקרה שהקורא טעה פעם אחת ובין מקרה שהוא חזר על הטעות פעם נוספת.