מדוע בשבת בהחזרת ס"ת להיכל אומרים מזמור כט בעוד שביום טוב שאינו בשבת אומרים מזמור כד. מה ההבדל בין המזמורים שנבחרו לשבת וליו"ט שאינו בשבת? ומה הקשר בין התוכן שלהם להחזרת ס"ת?

לשואל שלום, בטור (סימן רפד) מבואר, שהמנהג לומר בשבת "מזמור לדוד הבו לה'" (תהלים כט) בשעה שמחזירים את ספר התורה לארון, הוא משני טעמים: א. מפני שמזמור זה נאמר על מתן תורה, כמובא בגמרא בזבחים (קטז ע"א), שכשניתנה תורה לישראל, היה קול נתינתה הולך מסוף העולם ועד סופו וכל מלכי עובדי כוככבים אחזתן רעדה בהיכליהם ואמרו שירה, שנאמר: "ובהיכלו כולו אומר כבוד", נתקבצו כולם אצל בלעם הרשע ואמרו לו: מה קול ההמון אשר שמענו, שמא מבול בא לעולם - "ה' למבול ישב"? אמר להם: "וישב ה' מלך לעולם", כבר נשבע הקב"ה שאינו מביא מבול לעולם. ומה קול ההמון הזה ששמענו? אמר להם: חמדה טובה יש לו בבית גנזיו, שהיתה גנוזה אצלו תתקע"ד דורות קודם שנברא העולם וביקש ליתנה לבניו, שנאמר: "ה' עוז לעמו יתן", פתחו כולם ואמרו: "ה' יברך את עמו בשלום". ב. שבע הברכות שבתפילה של שבת נתקנו כנגד שבע פעמים 'קול' שנזכר ב"מזמור לדוד" (תהלים כט). ומה שאין אומרים "מזמור לדוד" ביום טוב (אלא אם כן חל בשבת) וכן בשבת במנחה או ביום חול, שאומרים בהם "לדוד מזמור" (תהלים כד), הוא משום שהמנהג לומר "מזמור לדוד" מיוסד על שני הטעמים כאחד, אבל בחול וביום טוב לא שייך הטעם של שבע הברכות, לכן לא נהגו כן (ראה ב"ח שם). ועוד: גם הטעם ש"מזמור לדוד" נאמר כנגד מתן תורה, אינו שייך אלא בשבת, משום שהתורה ניתנה בשבת (ראה אליה רבה שם סק"ד). בברכה נאמנה