בפרשתנו פרשת פנחס מוזכרים הטלת גורלות חגבי חלוקת הארץ האם ניתן להשתמש בהטלת גורל כאשר שניים יש להם חיוב, או בחלוקת הארץ זה היה ברוח הקודש.?

הטלת גורלות מוזכר בתנ"ך עוד מספר פעמים: א. בלכידת עכן, ב. במעשה יהונתן ויערת הדבש שטעם מהדבש נגד האיסור של אביו לטעום מזון, ג. מסירת שבעה מבני שאול לגבעונים להריגה. ד. הטלת יונה לים לדעת בשל מי הרעה הזו. שלושת הראשונים היו ברוח הקודש. נחלק את התשובה לכמה חלקים: א. דיני ממונות - לחלוקת ירושת קרקע לכמה אחים גורל מחלק את החלקה כפי שהיה בחלוקת הארץ (בבא בתרא קו,ב) .וכך פסקו הרמב"ם והשו"ע (חו"מ קעג,ב) לעומת שו"ת הראש צח,ב והרמ"א שפסקו שהחלוקה בתוקף כאשר החזיק אחד מהם באדמה. ב. תפילה, כזית מצה - כאשר שניים יש להם יאר צייט יעשו יטילו גורל מביניהם. (ביאור הלכה סימן קלב) וכן פסק השערי תשובה על כזית מצה השייך לשני אסירים אם יאכל אחד מהם יצא ידי חובה. ואם יחלקו את הכזית אף אחד לא יצא ידי חובה, פסק - יטילו גורל ואחד מהם יאכלו (תפב,א). ג. גורל הגר"א לשיירת הלה' - דוגמא נוספת שלא ניתן היה להכריע בדרך רגילה נעשה זיהוי לחללי שיירת הלה' לאחר מלחמת ששת הימים. נעשה זיהוי באמצעות גורל הגר"א כפי שמסופר בספרו הנפלא של שמחה רז ' איש צדיק היה' ד. דיני נפשות- אוניה שנקלעה לסערה בסכנת נפשות, ואם יזרקו אנשים למים השאר ינצלו אסור לעשות. וכן אסור למסור בני עמינו לעובדי כוכבים על מנת להציל רבים. (ספר חסידים, שו"ע קנז,א) למרות שיש דעה בפתחי תשובה יג' המתירה האחרונים חזון אי"ש (הלכות ע"ז סח) וכן יביע אומר ו, ד) דוחים דבריו והלימוד מיונה שמותר להשליך לים אינו נכון כי ביונה היה הגורל בשל מי הרעה הזאת, ויונה התנדב שישליכו אותו לים. . ה. אסור לשאול בחוזים ובגורלות לידיעת העתיד שנאמר: "תמים תהיה עם ה' אלוקיך". (ראה עוד יבי"א שם לגבי הטלת גורלות בבחירת רב לאחר שהיה בבחירות לרבנות תיקו שלא מועיל להטיל גורל אלא לעשות בחירות נוספות)