במהלך תיקון שביעי של פסח של ספרדים התבלבלתי וטעיתי ואמרתי את שם השם המלא (יקוק) לפי הניקוד שהופיע בסידור. בדרך כלל אני רגיל שמופיע בריבוע את מילת האדנות כדי להזכיר לא להגיד את המילה עצמה אבל במקרה הזה זה לא הופיע. מאוד הצטערתי אחרי שזה קרה במיוחד בתיקון של פסח .. וזה הטריד אותי מאוד. אני מכיר את מדרשי חז״ל שאין חלק לעולם הבא ואין כפרה וכו - מה אומר הרב למקרה כזה וכיצד לעשות על זה תשובה?

שלום רב. דנו הפוסקים באיסור להגות את השם בכתבו, אם הכוונה בשם המפורש, בשם מ"ב, או בשם הוי"ה. ולמעשה נהגו העולם כמו שכתב האריז"ל שעיקר איסור זה בשם הוי"ה, ויש איסור גם בשם הוי"ה במילוי (כגון שם ע"ב, יוד, הי, ויו, הי), ולכן בנוסח "לשם יחוד" וכדו' שמזכירים שם זה, נהגו לומר י"ה ב-ו"ה. כיון שהדבר נעשה בשגגה וטעות, לא עברת ח"ו על איסור זה, ומכאן והלאה תהיה ערני שדבר זה לא יחזור. ותשובה נכונה וסגולה להישמר מאיסור זה, בפרט למי עבר על איסור זה, ללמוד היטב את סימן ה' בשולחן ערוך אורח חיים עם נושאי כליו. מקורות: בגמ' בסנהדרין (דף ד.) נאמר: "ואלו שאין להם חלק לעולם הבא וכו' אבא שאול אומר אף ההוגה את השם באותיותיו". ועי' מס' ע"ז (יז: יח.) שם פרש"י שהוגה באותיותיו, היינו שדורשו במ"ב אותיות ועושה בו מה שהוא חפץ. ע"כ. והתוס' (שם) כתבו שרוב העולם מפרשים שמדובר על השם המיוחד ולא שם מ"ב. ובשם הר"ר אלחנן כתבו שגם שם יו"ד מאדנות אסור להגות ור"י יצא לחלוק עליו. ובשו"ת הגרע"א (סי' ל'-ל"א) משמע שאין איסור בזה. ובמשנה בסוטה (דף לז:): "במקדש אומר את השם ככתבו ובמדינה בכינויו". ופירש רש"י ככתבו, ביו"ד ה"י, בכינויו: באל"ף דל"ת. ויסוד לכך מצאנו בגמ' בפסחים (דף נ.): "אמר רב נחמן בר יצחק לא כעולם הזה העולם הבא, העוה"ז נכתב ביו"ד ה"י ונקרא באל"ף דל"ת אבל לעוה"ב כולו אחד נקרא ביו"ד ה"י ונכתב ביו"ד ה"י סבר רבא למדרשה בפירקא א"ל ההוא סבא לעלם כתיב רבי אבינא רמי כתיב זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר אמר הקב"ה לא כשאני נכתב אני נקרא נכתב אני ביו"ד ה"א ונקרא אני באל"ף דל"ת". והנה כתב רבנו האריז"ל (שער המצוות דף יא:, טעמי המצוות דף נו:), שאסור להגות גם את שם הוי"ה הפשוט וגם במילוי, אלא אם כן מוסיף מילה בין כל אות מהשם. ודלא כרש"י שהוגה השם באותיותיו מיירי בשם מ"ב. ומרן החיד"א (פתח עינים על מס' ע"ז שם), כתב שדעת האר"י, כשיטת התוס' ודלא כרש"י. וכן פסק בשו"ת תורה לשמה (סי' תצ"ו) למרן הבא"ח (וראה כה"ח סי' ה' סק"ט, עדות של השל"ה הקדוש להחמיר גם בשם אהי"ה להוסיף תיבת אי בין האותיות). וכדי לחוש לאיסור זה באמירת שם הוי"ה, נהגו להפריד בין האותיות כאשר מזכירים שם זה בנוסח "לשם יחוד" ונוסחי תפילות וכדו', כגון לומר "ליחדא שם י"ה ב- ו"ה (וראה בס' דברי שלום סי' ה' עמ' קל"ה שזו הדרך העדיפה מכולם), או לומר יו"ד הי בואו קי, או יוד הי באותיות ו"ה. ברכת ה' עליכם,