האם אסור לבקש טובה מכהן או מתלמיד חכם, משום "ודאשתמש בתגא חלף"? האם זה נכון אפילו כאשר לא נמצא אף אחד אחר לעזור? האם צריך לסרב כאשר הוא מציע עזרה על דעת עצמו? מה ההגדרה של תלמיד חכם לעניין הזה? האם בשכונה שבה "כולנו חכמים, כולנו נבונים" אף אחד לא יוכל לעזור לשני?

יש מצווה לגבי כהנים שנאמר: וקדשתו. ולדעת המגן אברהם הוא חיוב מהתורה. מתי ניתן להקל: א. כאשר מחל על כבודו. וראוי להחמיר שיש לו טובת הנאה לדוגמא המבקש חשוב מהכהן. ב. הכהן עצמו מציע עזרתו. ג. כהן מכהן ניתן להקל. גם כהן קטן או בעל מום נכלל בדין זה מדין ספק דאוריייתא לחומרה. תלמיד חכם שמחל על כבודו כבודו מחול, אך ראוי ליקר את כבוד התורה, ובמקום של תלמידי חכמים זה לזה אין להקפיד. שנה טובה