שלום, אם קורה לי לפעמים שאני מתעוררת בזמן חצות היום ואני מתפללת תפילת מנחה מה אני אמורה לומר מהברכות והתפילות שלפני עמידה של שחרית? הבנתי שברכות השחר וברכות התורה מותר בדיעבד כל היום, שאר התפילה- הכוללת פסוקי דזמרה, קריאת שמע וברכותיה- מה מותר לומר? אשמח לתשובה, תודה!!

לשואלת, שלום וברכה! ברכות התורה - אפשר ללא ספק לומר במשך כל היום, ואפילו בלילה, כי זוהי ברכה שבמהותה לא קשורה לבוקר דווקא, אלא לכל פעם שפותחים בלימוד תורה לאחר היסח הדעת מהלימוד הקודם. כמו כן לגבי ברכת "אשר יצר", היא לא קשורה במהותה לזמן מסוים. שאר ברכות השחר - הדעות חלוקות בשאלה עד מתי ניתן לאומרן, אך להלכה הכריע המשנה ברורה (סי' נב ס"ק י וביאור הלכה ד"ה כל) שיש לאומרן רק עד חצות היום, אלא שמי שמברך גם אחרי חצות "אין למחות בידו". נראה שהדבר תלוי בשאלה האם הקימה המאוחרת היא אילוץ או בחירה, ומי שעבורה זהו אילוץ רשאית לסמוך על הדעה שמותר לברך (כך משמע גם במשנה ברורה סי' עא ס"ק ד, שהתיר לברך ברכות אלו כל היום ל'אונן', שהיה מנוע מלברך בבוקר בגלל עיסוקו בקבורה). פסוקי דזמרה - את הפסוקים עצמם ניתן לומר כל היום, אך ברכת "ברוך שאמר" ו"ישתבח" אין לומר אחרי חצות היום, מפני שברכות אלו נקבעו רק לאמירת פסוקי דזמרה בסדר התפילה הראוי, לפני ברכות קריאת שמע (החפץ חיים בספרו 'מחנה ישראל' פרק א סעיפים ג, ח. וראי 'אשי ישראל' פרק טז הערה נו). קריאת שמע - את פסוקי קריאת שמע רצוי לומר במשך כל היום. אמנם מצוות קריאת שמע מתקיימת רק ברבע הראשון של היום, אבל אין שום איסור לומר פסוקים במשך כל היום, והדבר רצוי משום שיש בפסוקים אלו עניין של קבלת מלכות שמיים. בפרט הפרשה השלישית של קריאת שמע, פרשת "ויאמר" שמאזכרת את יציאת מצרים, יש מצווה באמירתה כל היום (משנה ברורה סי' נח ס"ק כז; אם כי הדעה הרווחת שנשים אינן חייבות במצווה להזכיר את יציאת מצרים - שאגת אריה סימן יב וקרן אורה ברכות ג ע"א, וערוך השולחן או"ח סי' ע ס"ד, וראי משנה ברורה שם ס"ק ב). ברכות קריאת שמע - את ברכות קריאת שמע אין לומר אחרי שליש היום, בסוף "שעה רביעית" (שולחן ערוך סי' נח ס"ו). מי שנאלץ לקום מאוחר וזה לא היה בבחירתו רשאי לומר את הברכות הללו עד חצות היום (ביאור הלכה שם ד"ה קוראה).