לכבוד הרה"ג יעקב אריאל שליט"א , השאלה אינה הלכה למעשה אך היא מטרידה אותי, למה הרמב"ם (פרק ד’ מהלכות חנוכה הלכה ב’) טורח לכתוב הלכה שלמה שבה הוא רק עושה חשבון פשוט ולא מחדש שום דבר על מה שהוא כתב בהלכה א’? לשונו של הרמב"ם - "כיצד הרי שהיו אנשי הבית עשרה, בלילה הראשון מדליק עשרה נרות ובליל שני עשרים ובליל שלישי שלשים עד שנמצא מדליק בליל שמיני שמונים נרות." תודה רבה!

זהו לא רק חשבון אלא שני עקרונות הלכתיים א. בעל הבית הוא שמדליק כמספר בני הבית ולא כל אחד ואחד מבני הבית מדליק ב. פרסום הנס הוא בעיקר מספר בני הבית ולא מספר הימים הנכנסים (שלא כשיטת התוספות שהתקבל ע"י מרן בשו"ע שכדי לפרסם מספר הימים המהדרין מן מהדרין מסתפקים רק בהדלקת בעל הבית) פסקיו של הרמב"ם מובלטים יותר לעומת פסק הרמ"א שכל אחד מבני הבית מדליק במקום נפרד (מכאן החנוכיה) ע"מ ישה הכר לימים הנכנסים