מה המקור לאיסור לשבת על ספסל שמונח עליו ספר קודש?

בגמרא במסכת מנחות (לב.ב) מובא שרב הונא שרצה לשבת על ספסל וראה שמונח עליו ספר תורה, הגביהו מהספסל ואחר כך ישב. ואילו דעת רבי יוחנן שמותר לשבת על ספסל. ולכאורה הלכה כרבי יוחנן מול רב הונא. אבל הרמב"ם פסק לאסור כרב הונא והסבירו זאת: מפני שהלכה כבתראי, ובנוסף לכך במסכת סופרים ובירושלמי פסקו לאסור. וכתב הב"י ראוי להחמיר בכבוד ספר תורה. והוסיף הרמ"א והוא הדין בשאר ספרים. בספר תורה יש להחמיר בעשרה טפחים או לפחות שלוש והש"ך כתב - שמספיק טפח מהדין (מקורות גמ' מנחות, תוס שם, רמב"ם תפילין י,ו.ב"י רפב,י נושאי כלים שם)