אישתי ואני מבקשים להרבות ככול האפשר במתן צדקה. האם הכוונה לעשר מהמשכורת שלנו ברגע שאנחנו מקבלים אותה או הכוונה לעשר את הסכום שנותר אחרי כל ההוצאות ההכרחיות לקיום (אוכל, מגורים וכו’)? האם ניתן להקל במצב כלכלי דחוק?

יש פוסקים שכתבו שיש לנכות את הוצאות הבית מההכנסות ולתת מעשר כספים רק מהעודף, אך דבריהם לא מבנים. אם אין גבול להוצאות הבית? אם כן ממה יינתן המעשר? ואם יש גבול מהו? לכן נלענ"ד לנהוג כסוברים שהחישוב הוא מהשכר עצמו - נטו - לפני ניכוי ההוצאות. אם אין אפשרות לתת צדקה אפשר זמנית לסמוך על הדעה הראשונה עד לכשירחיב.