שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • שאלות כלליות

תפיסת תור בסופר

undefined

הרב משה מאיר אבינר

כ"ג אדר תשע"ז
שאלה
לרב שלום וברכה 1. האם לאדם הקונה בסופר מותר להניח עגלה לתפיסת תור לקופה ולהמשיך בקניות? (כמובן, בתנאי שהוא לא מעכב) 2. האם יש הבדל בין עגלה ריקה לעגלה שמילא אותה ברוב המוצרים, ועתה נשאר לו שארית הרשימה? 3. האם יש בכך גזל שצריך להשיב אותו (לאלה שבאו אחריו ומחכים) או דרך ארץ או אין בכך כלום? תודה וישר כח
תשובה
בס"ד שלום וברכה: הדבר אסור הן מצד חילול ה', והן מצד עשיית הישר והטוב. עקיפת תור: א) אדם שעוקף תור יש חילול ה' במעשה זה, חילול ה' הוא איסור חמור מאד, וזה לשון הרמב"ם: "אבל המחלל את השם אף על פי שעשה תשובה והגיע יום הכפורים והוא עומד בתשובתו ובאו עליו יסורין אינו מתכפר לו כפרה גמורה עד שימות, אלא תשובה יום הכפורים ויסורין שלשתן תולין ומיתה מכפרת שנאמר ונגלה באזני ה' צבאות אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון" (הלכות תשובה פרק א, ד). וכפי שרואים בגמרא יומא (פו.) חילול ה' נקבע גם על פי עיני הבריות ומה אומרים עליו: "ואהבת את ה' אלהיך - שיהא שם שמים מתאהב על ידך, שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים, ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו - אשרי אביו שלמדו תורה, אשרי רבו שלמדו תורה. אוי להם לבריות שלא למדו תורה, פלוני שלמדו תורה - ראו כמה נאים דרכיו, כמה מתוקנים מעשיו, עליו הכתוב אומר: ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר (ישעיהו מט). אבל מי שקורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ואין משאו ומתנו באמונה, ואין דבורו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו - אוי לו לפלוני שלמד תורה, אוי לו לאביו שלמדו תורה, אוי לו לרבו שלמדו תורה, פלוני שלמד תורה - ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו! ועליו הכתוב אומר: באמר להם עם ה' אלה ומארצו יצאו (יחזקאל לו)." ב) מלבד זאת, ישנו חיוב מהתורה לנהוג לפי התור (אלא א"כ ישנם שיקולים אחרים). אומרת הגמרא (סנהדרין לב:) "צדק צדק תרדף - אחד לדין ואחד לפשרה. כיצד? שתי ספינות עוברות בנהר ופגעו זה בזה, אם עוברות שתיהן - שתיהן טובעות, בזה אחר זה - שתיהן עוברות. וכן שני גמלים שהיו עולים במעלות בית חורון ופגעו זה בזה, אם עלו שניהן - שניהן נופלין, בזה אחר זה - שניהן עולין. הא כיצד? טעונה ושאינה טעונה - תידחה שאינה טעונה מפני טעונה. קרובה ושאינה קרובה - תידחה קרובה מפני שאינה קרובה. היו שתיהן קרובות, שתיהן רחוקות - הטל פשרה ביניהן, ומעלות שכר זו לזו. מסביר המאירי שחיוב זה אינו נובע מדיני גזלה או נזקין אלא מדין עשית צדק ויושר, "יש דברים שאין מדת הדין שולטת בהם ואתה צריך לחזר בהם אחר מה שראוי יותר ולהכריע את האחד למה שאין מדת הדין מחייבתו דרך פשרה ומדה מעולה והוא שאמרו כתוב אחד אומר בצדק תשפוט עמיתך וכתוב אחד אומר צדק צדק תרדף כאן לדין כאן לפשרה... כל שאנו רואים שיכול לסבול העכוב ביותר ידחה מפני חברו וכן בריא מפני חולה וכל כיוצא בזה אף לענין הדין אמרו שאם היו לפני הדיין הרבה בעלי דינין מקדימין יתום לאלמנה ואלמנה לתלמיד חכם ותלמיד חכם לעם הארץ ואשה קודמת לאיש מפני שבשתה מרובה ואם הכל שוה מקדימין לקודם." במשך חכמה (דברים טז, כ) מבואר שחיוב זה לא מוטל רק על בית הדין לפסוק על פי קריטריונים אלו אלא חיוב על בעלי הדין לנהוג כך: "...הך פשרה הוא במקום שאין דין על זה. לכן כיון שאין על זה דין, מצוה בפשרה, והמצוה על בעלי הדין, שבעלי הדין מצווים לפשר". מובא בספר מעשה איש א, קמז שהחזון איש היה אומר: החולף בתור על פני חבירו הקודם לו הרי הוא בכלל פורץ גדרי עולם (מהגר"ש גריינימן זצ"ל)" על פי זה כל דבר נקבע על פי הצדק ועל פי מנהג העולם וכיוון שהעולם מגדיר את התור רק לפי מי שכבר גמר את הקניות ולא די בזה ששם שם את העגלה, מי שמניח את העגלה והולך אח"כ למלאותה דינו ככל אדם שעוקף. (אם הוא עומד בתור ונזכר ששכח פריט אחד אן שתיים נראה שעל זה אין העולם מקפיד) וכן מצאתי כתוב בכמה ספרי אחרונים (חישוקי חמד סנהדרין ח) בלשונו של המאירי משמע שגם אם אדם הגיע לתור קודם לחברו יש מצבים שנקדים את השני, כגון: אלמנה לתלמיד חכם... ויש מקום לדון האם גם בתור בחנות יש לנהוג כך, הרי יכול להיות מצב שאדם יעמוד בתור וידחה פעם אחר פעם לסוף התור, ונראה לי שבזה יש צדק לקבוע שמי שהגיע ראשון הוא הקודם, ורק במקומות כמו ספינה וגמל שבמקרה נקלעו במקום אחד ולא שבדרך קבע יש שם תור קבעו כללים אלו וצ"ע. ג) לגבי שאלתך האם יש כאן גזל שצריך להשיב, מלשון המאירי נראה שלא, שכתב שזו הנהגה שאדם חייב לנהוג אך לא דין שאפשר לחייב עליו אם לא בצעו. בברכה: הרב משה מאיר אבינר.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il