שלום, יש לי 11 שאלות שמטרידות אותי ועוד כמה עשרות (אם לא מאות יהודים) לגבי חסידות ברסלב, לא מצאתי תשובות עד כה, ומי שסיפק תשובות לא הביא מקורות, אשמח לתשובה בהקדם. *** 1) האם יש לנו מסורת על רבי נחמן שהיה צדיק? 2) האם יש לסמוך על מה שכתב בליקוטי מוהר"ן ובליקוטי הלכות של רבי נתן תלמידו המובהק? 3) מדוע חלק עליו הסבא משפולי והאם הסבא משפולי נחשב צדיק? 4) במידה ורבי נחמן זצוק"ל הוא ודבריו אמת לאמיתה האם זה אומר שכולנו צריכים להיות חסידי ברסלב? 5) במידה ורבי נחמן אמת כנ"ל ודרכו אמת, מדוע צדיקים גדולי עולם שהיה להם רוח הקודש לא כיוונו את ישראל לדרכו? 6) מהו הדבר העיקרי בו חלוקות ההשקפה החסידית וההשקפה הליטאית? 7) כתוב בליקוטי מוהרן בסימן (תורה) ע שיש צדיק שהוא יותר מכל הצדיקים וכל שאר הצדיקים הם כענפים וכענפים לענפים שיוצאים מאותו צדיק, האם זה אמת? אם כן איפה ראינו מקורות לזה? 8) האם יש מקור לזה שרבי נחמן הוא נשמת משה רבינו ושהוא ראש בני ישראל כמו שמכונה ע"י חסידיו? 9) מה אמור להיות היחס כלפי הספרים שחיברו תלמידים אחרים בברסלב מלבד רבי נתן שהיה מקורב והיה תלמידו המובהק? 10) אם מה שחסידי ברסלב אומרים שהתיקון השלם של היהודי הוא רק ע"י הצדיק האמת (רבי נחמן) ולבד לא יצליח היהודי להיות מתוקן בשלימות ושצריך לקשר את עצמו לצדיק, אם כל זה נכון אז מה זה אומר עלינו?  האם נחשפה תורה חדשה בעם ישראל? האם כבר לא מספיק לעבוד את השם באופן המוכר? להתפלל, ללמוד ולקיים? האם לא קונים בזה עולם הבא? ולמה לא הובא בגמרא שלנו כל הנ"ל?  11) האם עלינו להיות תחת חסותו של רבי נחמן גם או שעלינו לעבוד את השם כרגיל ע"פ התורה והמצוות ורבי נחמן בא רק לעזור לנו במה שאנחנו לא משיגים? תודה (נ.ב. אם אין בידכם תשובות לשאלות הנ"ל אשמח שתעבירו אותן למי שיש בידו תשובות)

1) וודאי, אין ספור ספרים וגדולי ישראל יעידו על כך. 2) וודאי. 3) הסבא משפולי חלק עליו מפני שסבר שיש בדרכו סכנה. הסבא משפולי וודאי היה צדיק ודרכם של גדולי ישראל שהיו ביניהם מחלוקות על הדרך הנכונה להורות לעם ישראל את דרכו. 4) לא. אלו ואלו דברי אלוקים חיים. כל דברי רבותינו הם אמת לאמיתה אבל הם לא האמת היחידה, גם הצדיקים האחרים הם צדיקי אמת ודבריהם אמת. 5) ראה בתשובה הקודמת. 6) האם עיקר הגילוי האלוקי הוא על ידי לימוד התורה והעיסוק השכלי בה או שחלק עיקרי הוא האהבה והיראה ודביקות בה'. כמובן ששני הצדדים חושבים ששני הדברים אמת – המחלוקת היא על דגשים. לא האם יש חלק של תורה או האם יש חלק של אהבה ויראה, אלא היכן העיקר. 7) קודם כל, רבי נחמן לא זקוק להסכמות שלי חלילה, ומה שכותב רבי נחמן זה וודאי אמת אבל זה לא סותר שאפשר לחלוק על האמת הזו. זה פשוט שיש צדיקים שנחשבים לשורש לצדיקים אחרים כמו משה רבינו, רבי עקיבא ועוד. אפשר גם שבתחום מסויים פלוני הוא שורש לאלמוני ובנושא אחר הפוך, כמו שמצינו בשבעת הרועים שמשה ואהרון שקולים אבל לעניין מסויים משה גדול מאהרון ולעניינים אחרים אהרון גדול ממשה. כך כל שבעת הרועים, ובמידה מרובה כך כל הצדיקים. יש משפט עמוק בעניין הזה מהבעל שם טוב שאומר ש"כל אחד מתוקן בחבירו". כלומר, שלכל אחד יש בחינה שהוא נברא דווקא בשבילה והוא מיוחד בה. כמובן שאצל הצדיקים הגדולים יש בחינה מאוד משמעותית של הרכיב הזה. 8) כתוב בדברי רבותינו שהתפשטות של משה רבינו יש בכל דור ודור ובכל צדיק וצדיק ובעצם גם בכל אחד ואחד מאיתנו. 9) כולם אהובים, כולם ברורים, כולם גיבורים, כולם קדושים. כל אחד ואחד לפי מעלתו ביראת שמיים, בקדושה, בדביקות אלוקית, בגדלות בתורה ובעמקות בתורה. 10) האופן המוכר לעבוד את ה' זה להידבק בתלמידי חכמים. זה מצוות עשה מדאורייתא שכולנו מחוייבים בה ואין חולק שדביקות בצדיקים היא חלק מרצון ה' יתברך. השאלה באיזה צדיקים ובאיזו דרך של דביקות. יש בזה מחלוקות, ואלו ואלו דברי אלוקים חיים. 11) מי שבחר את רבי נחמן למורו ורבו ממילא בחר ללכת בדרכו וכמובן שיש לזה השלכות מרובות. מי שבוחר בצדיק וגדול אחר, ילך אחריו. ומי שבוחר ללכת אחרי כל גדולי הדורות – זו גם דרך אפשרית,ומצד מסויםכל ישראל מחוייבים בכבודם של כל תלמידי החכמים ואף להתחשב בדעתם במידת מה, אבל מצינו בכל הדורות שהיו תלמידי פלוני והיו תלמידי אלמוני, היו בית שמאי והיו בית הלל והיו גם כאלה שלא הוגדרו בהגדרה המדוייקת. אין בזה כללים מאוד חדים – מצד אחד "עשה לך רב" ומצד שני על כל חכמי ישראל וכל צדיקיו נאמר "אלו ואלו דברי אלוקים חיים".