שלום לכבוד הרב. ידוע שיש עבודה מאהבה ועבודה מיראה, וחכמים שיבחו גם את העבודה מיראה. האם עבודת השם מתוך יראת בני אדם, כשהשיקולים הם ’מה יגידו’ או ’שמי הטוב’, גם בעלת מעלה? אם כן, האם ראוי להשתמש בזה כשלב בחינוך ילדים? או שמא דווקא היא חטא גדול ביראת שמים ובאמונה? שמא יש בזה הונאה? תודה רבה מראש לרב.

יש בזה מעלה של מצוה שלא לשמה שכתוב לעולם יעסוק אדם בתורה שלא לשמה שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה, הרמב"ם כותב בפירוש שלילדים אפשר לעשות כך ובהמשך כשהילד יגדל הוא יבין שמה שחשוב באמת זה המצוה ולא הממתק או הכבוד.