שלום רב, יש לנו שתי שאלות לגבי חינוך ילדינו: (1) בננו בן התשע אינו אוהב להתפלל. הוא אינו מעוניין לקום לתפילה בשבת למשל, וגם כשהוא בבית הכנסת אין דעתו נתונה לתפילה אלא למשחקים מחוץ לבית הכנסת. אחותו, לעומת זאת, בגן חובה, מאד אוהבת ללכת לבית הכנסת והיא אף משתדלת לקרוא מהסידור ככל יכולתה (אנו מציינים זאת כי יתכן שהקנאה באחותו היא אחת הסיבות התורמות לכך שבננו עצמו אינו אוהב את התפילה). אנו, מצידנו, איננו מכריחים אותו להתפלל (אולם כן מתנים לעתים דברים מסוימים בתפילה בצייננו שלא ניתן לעשותם לפני התפילה) ומשתדלים לתת לו שבחים ופרסים כשהוא הולך לבית הכנסת ומתפלל, אולם גם זה כבר לא כל-כך עוזר והוא מוכן לוותר אף על הפרס (ואלה פרסים שבאופן רגיל הוא היה מאד שמח לקבל) ובלבד שלא ללכת לתפילה. מבחינת הדוגמה האישית, איננו סבורים שהוא אינו מקבל דוגמה אישית בבית לעניין התפילה. יש דגש על התפילה, על הריכוז בתפילה, ההליכה בזמן לבית הכנסת וכו’, אבל גם זה לא עוזר. אנו ממש אובדי עצות כי אנו רואים את הילד הולך וגדל ואהבתו - או אפילו המוכנות שלו באופן כללי - לתפילה הולכת ופוחתת. היינו שמחים לקבל עצה מה לעשות כדי להאהיב עליו את התפילה ולסייע לו להגיע למצב שהוא מתפלל מרצונו החופשי ובזמן. (2) בנותינו אף הן גדלות ומגיעות לגיל בית ספר. דא עקא, אנו תוהים לאיזה בית ספר ניתן לשלחן. מחד גיסא, אנו מעוניינים שהן תלכנה בדרך הציונות הדתית. מאידך גיסא, במוסדות החינוך התורניים לאומיים באזורנו יש בעיות קשות ביותר של צניעות (בלבוש ובהתנהגות כאחד) ודרך ארץ. אנו ממש חרדים לגורל בנותינו בתחומים אלה אם נכניס אותן למוסד חינוכי "שלנו", לצערנו הרב. התלבטנו אם לשלוח אותן ל"בית יעקב", שבעירנו המצב שם טוב מאד בשני תחומים אלה. אנו גם יודעים שהורים נוספים מהציבור שלנו שולחים לשם את בנותיהן ונהנים מהפירות. אנו אף מכירים משפחה שבנותיה למדו שם וקיבלו "תיגבור ציוני" בבית וכיום הן הקימו בית ציוני למופת עם רמה תורנית גבוהה. אולם אנו מתלבטים, מאחר שזו רשת חינוך חרדית, על כך המשתמע מכך. שאלתנו היא מה עדיף: לשלוח אותן למוסד של "הציבור שלנו" ששם הן יקבלו חינוך לאומי-ציבורי אך עלולות להיפגע קשות מבחינת צניעות ודרך-ארץ, או לשלוח אותן למוסד טוב מבחינה תורנית, שאנו יודעים שהחינוך שם לצניעות ודרץ ארץ, אהבת תורה ויראת שמים, הוא ברמה גבוהה מאד, אלא שאז הן לא יקבלו בבית הספר חינוך ציוני.

א. חינוך לתפלה מתחיל בחינוך לברכות. ראשית להקפיד על ברכות בבית. ברכות השחר, ברכות הנהנין וברכת המזון. בנוגע לבית הכנסת, העיקר ההרגל שיש בכל בוקר תפלה. לא להקפיד על האורך ואמירת כל התפלה אולם להקפיד שאי אפשר להתחיל בוקר ללא תפלה. להקפיד שכשנמצאים בבית כנסת עסוקים בריכוז בתפלה ולא בדברים אחרים. כשאין כוח אזי עדיף להיות מחוץ לבית כנסת. לבדוק אם יש קושי בקריאה. אם יש קושי בקריאה, להקפיד על חלקים מוכרים שפחות או יותר יודע בעל פה. ככל שידע את התפלה בעל פה כך יהיה קל לו יותר. ב. אם בית הספר הדתי לאומי מושפע מאוד מהתרבות המערבית בתרבותו ויש גם עוד בנות ממשפחות ציוניות ששולחות לבית יעקב, אז עדיף לשלוח לבית יעקב עד כיתה ז'. לאחר מכן יש לתת לבנות כוח להיות עצמאיות וללכת בדברים מסויימים כנגד הזרם.