בזמן התורכים חל איסור על היהודים האשכנזים להיכנס לירושלים בעקבות חוב כספי. ואז היו יהודים שהתחזו לספרדים כדי להיכנס לירושלים. מכיוון שבענייני כספים מוסכם שדינא דמלכותא דינא, למה היה מותר ליהודים להטעות את התורכים?

ב"ה שלו', כבר כתבו הפוסקים שבין מיגבלות 'דינא דמלכותא דינא' - מעשה עוול ואפליה, כאשר רק אדם מסויים, או קבוצה מסויימת, נקנסים ורק עליהם מושת מס [כבמקרה זה: יהודים, ולמעשה תת-קבוצה בין היהודים]. כך היא לשון הרמב"ם: "כללו של דבר: כל דין שיחקוק אותו המלך לכל ולא יהיה לאדם אחד בפני עצמו - אינו גזל; וכל שיקח מאיש זה בלבד שלא כדת הידועה לכל, אלא חמס את זה - הרי זה גזל". בברכה