ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

הנהגה בבית הקברות, העברת שער בגדר לא ילבש | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ד מרחשון תשע"ח

הנהגה בבית הקברות, העברת שער בגדר לא ילבש


הרב חיים שרייבר

שאלה:
שתי שאלות בבקשה:

1)רצוני לדעת אם מותר לסמוך על השיטות (ב”י, לבוש, קיצור שלחן ערוך) שהעברת שער בית השחי מותר במספרים שלא כעין תער שאינו סמוך לבשר ממש, (למרות גערת הצמח צדק לדעה זו בחיו”ד סי’ צג’, והחכמת אדם סתם בדבריו) בהצטרפות אל הצד של הפרישה מובא בהגהות רע”א ביו”ד קפב’ שבמקום שאנשי האומות מעבירים(כמו בארצה”ב) מותר לישראל ג”כ ואין בו משום לא תלבש, וא”כ שתי צדדים להקל בהעברה במספרים לא כעין תער אפי’ כשהוא לא מעביר את השער אלא לשום נוי? וראיתי מובא שהרב מלאובוויטש היה נוטה ללכת אחרי הנהגת הגויים בספקו של הרע”א.

2) ראיתי מי שביקרה את קבורת הוריה וביציאתה מבית העולמים השליכה עשבים שתלשה לגו. אני מכיר את המנהג מהשלחן ערוך בסי’ שע"ו, רק שאני הבנתי שהמנהג דווקא אחרי הלוייה וקבורה, אבל לא לסתם ביקור. אפשר לברר את המנהג האם זה דוקא אחרי קבורה או בכל פעם שיוצא מבית הקברות?

תשובה:
שלום
1. כך סיכם את הדברים בילקוט יוסף (קצוש"ע יורה דעה סימן קפב סע' א'): המעביר שער בית השחי ובית הערוה אפילו במספריים כעין תער, חייב מכת מרדות. במה דברים אמורים במקום שאין מעבירין אותו אלא הנשים כדי שלא יתקן עצמו תיקון נשים. אבל במקום שמעבירין אותו גם האנשים אם העביר אין מכין אותו, ואף לכתחלה שרי, ואין בזה איסור משום "לא ילבש". [יחוה דעת חלק ו' סימן מט עמוד רסג. יביע אומר חלק י' חיו"ד דף שס טור ב' אות טז. והביא שם תשו' הרשב"א להחמיר בזה, אך דייק משאר הפוסקים כמו שנתבאר כאן].
בשו"ת גינת ורדים (חלק יורה דעה כלל ו סימן יב) כתב בסיכום התשובה: "במקום שנהגו להעביר גם האנשים מותר לחברים להקל להעביר שער במספרים שלא כעין תער והנלע"ד כתבתי".
בשו"ת פרח שושן (חלק יורה דעה כלל ו סימן ב) סיכם את הנושא וכתב: "זאת תורת העולה דבמקום שנוהגים גם האנשים להעבירו מותר לחברים להעבירו במספרים שלא כעין תער כדי שלא יצטערו מן הזיעא וכיוצא בו. וביאור מקום שנהגו להעביר כתב הפרישה...דר"ל אנשים גוים, דכיון דנהוג נהוג ולמדינן ממנהג הגוים, גם י"ל דעל ישראל קאמר דהיכא דהנהיגו כן כולם יחד אין מוחים בידם, עכ"ל. ופה מצרים איתנהו לכלהו פירושי, שהגוים והישראלים נהגו להעבירו והצנועים מושכים את ידיהם דוקא, ואם כן מותר לחברים להעבירו במספרים שלא כעין תער וכמ"ש הרב המחבר, זה הוא הנלע"ד".
בשו"ת דברי שלום (יורה דעה סימן נח) כתב "ואם מעביר את שער בית השחי ובית הערוה במספרים שלא כעין תער מותר, ובמקום שנהגו להעביר גם האנשים מותר אף לחברים".
אכן בשו"ת צמח צדק (לובאוויטש) (יורה דעה סימן צג) כתב לבאר שגם בשער בית השחי אסור במספרים אף שלא כעין תער.
אך ניתן לסמוך על הפוסקים הנ"ל שהתירו.
2. למנהג זה יש שני טעמים: א. יש בכך כעין אמירה לנשמה שמלווה את הגוף לקבר שתלך למנוחתה. ב. יש בזה רמז לתחיית המתים. בספר פני ברוך (סי’ ה הערה פב) עושה נפק"מ בין הטעמים לפי הטעם הראשון (ליווי הנשמה לגוף) שייך לעשות כן רק בשעת הקבורה, אך לפי הטעם השני (רמז לתחיית המתים) שייך לעשות זאת בכל ביקור בבית הקברות. יש חשיבות גם למנהג העולם והעולם נוהג להשליך עשבים רק בקבורה.
סליחה על האיחור במתן התשובה
יום טוב


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il