שלום הרב, לפני כמה שנים נדרתי ללמוד כל יום תורה למשך זמן מסוים (או בעצמי או להשתתף בשיעור). השאלה שלי: מה נחשב לימוד תורה? ברור לי שתנ"ך והלכות נחשבות לימוד תורה. אבל האם לימוד מוסר מספרי ראשונים/אחרונים (למשל מסילת ישרים) נחשב לימוד תורה? מה לגבי ספרי הרב קוק? מה לגבי שיעורים במידות של רבנים בני זמננו? מה לגבי שיעורים של רבנים בסיפורי ר’ נחמן מברסלב? תמיד חשבתי שכל הנ"ל נכללים בלימוד תורה, אבל לאחרונה שמעתי מרב מסוים (לא פוסק) שלדעתו אפילו סיפורים שבתוך הגמרא ואפילו תהילים לא נחשבים לימוד תורה (נשמע לי מוזר מאוד), ורציתי לברר את זה מבחינה הלכתית לגבי נדר. אשמח גם לקבל מקורות. יצויין שנדרתי בסתם, ללא כוונה מיוחדת לגבי מה נחשב תורה. תודה רבה.

גם מוסר, מחשבה וחסידות הם דברי תורה וק"ו בן בנו של ק"ו - תנ"ך ייתכן שאותו רב שהבאת התכוון לכך שתלמיד ישיבה בזמן הסדר המיועד ללימוד גמרא, שיכול להתאמץ וללמוד סוגיה לעומק אך הוא מתרשל ומחפש משהו קליל יותר - יש בכך מעין ביטול תורה יחסית לאפשרויותיו ויכולותיו באותה שעה. אך מי שטרוד במלאכתו ומוצא זמן ללמוד, כל לימוד הוא תורה.