שלום לרב, היה ויכוח או עדיף לומר תהילים, מצד אחד תהילים סגולה מיוחדת, ומאידך להגדיל תורה?

המרבה והממעיט - העיקר ההשקעה בחיים יש ולעיתים הינך עושה מעשה טוב קטן אך נחשב גדול, ואילו פעמים שמעשה גדול יחשב קטן. וזאת לומדים בפרשת תרומה: 'וזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּיקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת' ....'אַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפֹד וְלַחֹשֶׁן'. התרומה מוזכרת לפי שווים ולכן הזהב ראשון וכן הלאה, אך קשה מדוע אבני השוהם מוזכרים בסוף רשימת התרומות. הרי אבני שוהם הם היקרים ביותר, יותר מזהב וכסף. הסביר 'אור החיים' שאבנים אלו ניתנו על ידי הנשיאים. והסבירו חז"ל 'נשיאים' אלו עננים, שהאבנים הגיעו בדרך נס ולא הייתה השקעה למביאים אותם, לכן חשיבותם פחותה והוזכרו בסוף. כך כול דבר בחיים רמת החשיבות והקשר אליו הוא במידת ההשקעה. כך נכון בגידול ילדים שהקשר מעמיק עקב גידול הילדים לאורך זמן, וכן עשייה מתמדת בקשר הזוגי מחזקת את הקשר. וכך מלמדים אותנו חז"ל בלימוד תורה, כאשר משקיעים בלימוד תורה ועמלים בלימוד, ולא נמשכים רק ללימוד קליל יש בלימוד זה חשיבות מיוחדת. וכך כותב רבי אליעזר פאפו בספרו 'פלא יועץ' שיש חשיבות לעמול בתורה ולכן אם יש לאדם אפשרויות שונות האחת ללימוד תורה בעיון. או לומר תהילים חשוב יותר ללמוד בעיון. בלימוד תורה יש משהו מיוחד אפילו מי שלומד אך איננו מבין, או אפילו מבין הבנה מוטעית. גם על זה יש לו שכר של מצוות לימוד תורה. חז"ל רואים בלימוד התורה את ההטענה המתמדת, כפי שכול יום אדם מטעין את מכשיר הפלאפון שלו, כי בלי להטעין את המכשיר, לא יוכל לתקשר. כך לימוד תורה דורש הטענה קבועה למילוי המצברים האישיים.