ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

דבר תורה | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ג אייר תשע"ח

דבר תורה


הרב חגי לרר

שאלה:
שלום לכבוד הרב,
רציתי לדעת כיצד ניתן בעצם לאפשר לכל בר בי רב לומר ’דבר תורה’? הרי סביר להניח שלרוב התלמידים אין יכולת לדרוש פסוקים באופן הגון, ובוודאי שלא מצפים מתלמיד מתחיל לבדוק את כל הדעות על פסוק כזה או אחר שהוא עומד לדרוש לפני הדרשה שלו.
נוסף לכך, נפוץ העניין לחשוב על דעה שאני מחזיק בה, ואז לחפש אותה בכתוב ( במודע או שלא במודע). כלומר רוב הפעמים אנחנו לא משכנעים את עצמנו שמה שכתוב בפסוק נכון, ומכאן מנביעים דעה, אלא אנו משכנעים את הפסוק שהדעה שלנו נכונה. שיטת דרישה שכזו, פחות קרובה לאמת, ולפיכך בעייתית.
לכן אני לא מבין מדוע ניתן ’לחפף’ שאומרים דבר תורה, מאידך אני מבין שאין גבול לעמקות שניתן להתעמק על כל פסוק, אז האם כשאני דורש, אני אמור לנשוך את השפתיים או שצריך לומר את הדבר תורה שהכנתי מתוך ביטחון או תקווה...

קשה לי גם עם העובדה, שבגמרא, לפני כל מילה שוקלים שלוש ארבע פעמים, אבל בעולם הרעיונות של התורה, האידאלים שעומדים מאחורי הדינים הנובעים מהגמרא, שהם הלב שלהם, דווקא בזה ניתן ’לחפף’ יותר, ודווקא בקודש הקודשים הזה אנחנו זורמים עם עצמנו.

בנוסף לכך, מה אם הדבר תורה שלי מתנגש עם כמה פרושים של הגדולים, אך מסתדר עם חלקם?

שלא יובן שאינני נוהג כך, גם אני לפעמים אומר דברי תורה לפי האידאלים שלי, ואני ’חפפן’ לא קטן, אבל כשאני חושב לעומק אני מבין שיש פה בעיה. ומאידך גיסא אם לא אדרוש, אז הרעיונות שלי(אם אפשר בכלל לקרוא להם "דבר תורה") לא יצאו החוצה.

תשובה:
שלום וברכה,
המהר"ל בהקדמה לספרו "תפארת ישראל " עוסק בדיוק בשאלה שלך . ואצטט מדבריו:
"וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל (דברים ה')
הכתוב הזה רוצה לומר, כי התורה חפץ מונח, כל הרוצה לזכות בה יזכה בה. ולכך לא אמר אשר שם לבני ישראל רק לפני בני ישראל, כמו דבר המונח לפני כל הרוצה לזכות זוכה בה. ולא יאמר האדם כי התורה לא ניתנה רק לגדולי החכמים שהם רחוקים מן הטעות, אבל התורה ניתנה לכל. ולא יאמר גם כן אולי אשגה בתורה...אמנם נראה לומר כמו שאמרנו, כי לכך מברכין לעסוק בדברי תורה, כי ללמוד תורה לא שייך רק על מי שלמד תורה ומכווין ההלכה לאמיתתה, שבזה שייך לימוד תורה, אבל מי שאינו מכווין ההלכה על אמיתתה אין זה לימוד. לכך מברכין לעסוק בדברי תורה, בין שהוא מכווין ההלכה או שאינו מכווין ההלכה, רק שיכווין ללמוד האמת אע"ג ששגג. הרי כי לימוד התורה לעצמו נקל מאוד, ואין צריך לחוש לשום דבר....אמנם להינצל מזה כאשר יכוון מעשיו אל השי"ת אשר הוריש אל האדם התורה והחכמה גם עתה ייתן לו תורתו וידריך אותו בנתיבות אמת כי מאתו תצא תורה..."

הרי שצריך אדם לרצות להתפלל לכוון לאמיתתה של תורה וכאשר אדם מגיע "בנקיות" גם אם טעה , מקבל שכר על לימוד תורה שהרי התעסק בדיברי התורה, וזה גם מה שהקב"ה רוצה מאיתנו. אמנם אם אדם מגיע ממקום של קנטור ואנטי ומחפש בתורה הוכחות לדבריו ומעקם כך את התורה הרי אמורים בו דברי חז"ל "כל הקורא שלא לשמה, נוח לו שנהפכה שלייתו על פניו..." ואני מעריך שלא על מקרה כזה דבריך אמורים.
לכן אל ירפו ידיך, והוסף לעסוק בתורה, לדורשה , ולהשתעשע בדבריה.
ברכה והצלחה.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il