שלום לכם יש לי שאלה ששאלתי אמון רבנים ואף - אחד לא ידע מה לענות לי השאלה היא למה בבוקר אני קם כמאת שאין לי רוחניות כלומר כמאת שאני לא מאמין בבורא עולם ואז אם אני לא חזק מספיק אז אני נופל אמון במעלך היום לעומת זאת בלילה אני מרגיש חזק ברוחניות אפילו שחטאתי לפעמים אני מקבל הערה רוחני בקיצור למה בלילה יש יותר תקווה מאשר ביום מה שונה?

כנראה שבמשך היום אתה לומד ענייני אמונה וזה מלווה אותך בלילה לקראת השינה, אבל אחרי שינה בלילה ואתה קם בלי שחשבת מחשבות טובות בזמן השינה, נמצאים בבוקר בראש מחשבות ריקות מאמונה.