שלום הרב 1) בויקרא ט,כג, פר’ שמיני: לפי רש"י, נראה שהמשכן נבנה רק לשם כפרה על עוון העגל. האומנם? 2) רשי מביא את פירושי חזל לעוון בני אהרון. אבל מפורש בפשט מה עשו. אז למה יש צורך בכלל לפרש אחרת? 3) "נתייחד הדיבור לאהרןן. האם הכוונה שמשה לא שמע דברים אלו? אם כן, הרי לא כל התורה ניתנה מפי משה...? תודה רבה מראש

שואל שלום, 1. אכן יש שלמדו כך ברש"י. 2. במפרשי רש"י מבואר, שעל הקטרתם אש זרה בלבד לא היו נענשים, כי טעו בדבר מצוה וכל כוונתם היתה לעשות נחת רוח למקום. לכן נוספו שיטות שונות. 3. באותה שעה נתייחד הדיבור לאהרן, ואהרן מסר תורה זו למשה ולכהנים, ואחר כך כתבם (ראה הקדמת הרמב"ן לחומש בראשית, שם מובאת מחלוקת אם התורה ניתנה חתומה לאחר ארבעים שנות המדבר או מגילה מגילה). בברכה נאמנה