ב"ה שלום כבוד הרב ויקרא פרק כג י דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי-תָבאוּ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת-קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת-עמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל-הַכּהֵן פשוטו של פסוק - ה' מצווה שישר כשכובשים אם יש שדה חיטה של הכנענים למשל מביאים עומר. האם ידוע איך היה? תודה

שלום (סליחה על העיכוב הרב במתן התשובה!) הרלב"ג מבאר שההדגשה של התורה "כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם וקצרתם את קצירה" באה "למדנו שאין העומר בא אלא מהקציר שבארץ ישראל. והוא מבואר מצד הזמן , שזה הקציר הוא קציר שעורים , כי קציר החטים לא יהיה בארץ ישראל בזה הזמן". הוי אומר הפסוק לא מציין את הזמן הראשוני של קיום המצוה, אלא שהמצוה לא חלה אלא מתבואת ארץ ישראל ומהתבואה הגדלה באותו זמן, כלומר שעורים. אגב אציין, שאכן עם ישראל נכנסו לארץ ב-י' בניסן, ומיד בחג הפסח שחל בסמיכות הקריבו את העומר ואכלו מהתבואה החדשה. (עיין בגמרא מסכת ראש השנה דף יג/א דיון מנין היה להם תבואה של יהודים לצורך הקרבת העומר) יום טוב