לכבוד הגאון הרב דב ליאור שליט"א ראיתי שראוי לאדם פרטי לכתחילה לא להשתמש במכירת חמץ (שהיא טובה וכשרה) היות ויש שיטה שאומרת שמכירת חמץ נחשבת להערמה ולכן לפני פסח אם יש לאדם פרטי חמץ עליו לסיים אותו ואם אינו מספיק לשרוף את החמץ. אומנם במקומות גדולים הדין שם שונה היות שיש הפסדים כספיים גדולים ניתן לסמוך על מכירת חמץ. א) לפי זה, האם מותר לקנות חמץ לאחר פסח שנמכרו במכירת חמץ או שראוי להחמיר ולקנות רק מקמח שנטחן לאחר הפסח? ב) האם יש הבדל בין לחם "שנפשו של אדם תלויה בו" וניתן לקנות לחם מקמח שנמכר במכירת חמץ לבין מוצרים אחרים כמו אטריות שהן נחשבות למותרות וניתן לאכול קטניות בינתיים עד שימצא מקמח שנטחן לאחר הפסח?

יש אנשים שמקפידים לא לקנות מחמץ שעבר עליו הפסח, למרות שברוב המדינה מכרו את החמץ ולא עברו על איסור דאורייתא של בל יראה ובל ימצא, יש כאלו שמחמירים במוצרים שנשמרים להרבה זמן ולא קונים כמה שבועות אחרי פסח עד שיכינו חדש. גם לאלו שמחמירים במוצרים אלו לעניין קמח שנטחן אחר הפסח אין לחשוש. כי קמח הוא לא חמץ למרות ששוטפים אותו אנחנו לא יודעים שהחמיץ ולכן מצד הדין כלל לא חייבים למכור אותו לגוי בפסח, וכל שכן שאין צורך לחשוש ולחפש דווקא מוצרים מקמח שנטחן לאחר הפסח.