נפסק בגמרא שתפילת ערבית רשות ולהלכה קבלו עלהם ישראל ערבית כחובה. מה נפקא מינה להלכה לקולא מפסיקה זו, מלבד שאין חזרת הש"ץ ושאפשר להתפלל ללא סמיכת גאולה לתפילה ? לדוגמה, עיפות או שכבר נמצא במיטה ונזכר שלא התפלל וכדומה ? (ליוצאי עדות המזרח ההולכים אחרי פסיקות הרב עובדיה)

בקשר לתפילת ערבית , יש לזכור , שהיא כוללת בתוכה קריאת שמע שהיא מצווה מהתורה ושתי ברכות לפניה ואחריה שהן תקנות אנשי כנסת הגדולה ואינן בגדר רשות. מה שנאמר, שתפילת ערבית רשות, מיוחס רק לתפילת העמידה, אולי יש להקל בזה לחולה שאינו יכול לקום וקשה עליו התפילה שיאמר את הברכות וקריאת שמע ללא תפילת העמידה, אך לוותר על כל התפילה וודאי שאין להתיר בגלל עייפות או עצלות.