שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • שאלות כלליות

התרמות של ארגוני צדקה

undefined

הרב שמואל אריאל

י"ט אלול תשע"ח
שאלה
חודש אלול הגיע ועמו עשרות אם לא מאות ארגוני צדקה המפעילים טלמרקטינג משוכלל, שעובד ללא הרף, עם פניות מרגשות וכו’. ומעבר לזמן הרב שצריך להקדיש לכולם, אפילו אם זה רק כמה דקות לכל טלפניסטית, עדיין אין אנו הברון רוטשילד... ומה עוד שהתברר שאצל הרבה מתרימים, הפרוייקט שאותו הם מייצגים מממן קודם כל את משכורתם ה’דלה’ ורק אחר כך את המקרה. מה עושים? אני מכיר אישית שני מקרים, שגיוס הכספים היה הרבה מעבר למה שנדרש, והמגייסים חילקוהו בשווה ביניהם. לדוגמה אחד מהמקרים: לקחו משפחה קשת יום מהדרום שהיתה צריכה 50 אלף ש"ח לעזרה דחופה, החתימו אותה שהם יגייסו את הכספים, והם הצליחו לגייס 350 אלף ש"ח [הלב היהודי שנקרע מהסיפורים], נתנו למשפחה את שלה, וכל היתר חילקו 150 לכל אחד מהם. ושמעתי רב חשוב שאמר שאולי 5% מגיע למקרה שאותו מייצגים. מה עושים?
תשובה
שלום וברכה! איני מכיר מקרוב את המציאות בתחום זה, כך שאיני יכול לאשר בבירור את התיאור שאתה מתאר. אך לצערי אני גם בהחלט לא יכול להכחיש אותו, וסביר שבחלק לא מבוטל מן ההתרמות יש בעיות מן הסוג שאתה מתאר, ברמה זו או אחרת. יחד עם זאת, כמובן אין להכליל ולהשמיץ באופן גורף את כל האנשים והגופים העוסקים בתחום זה של התרמות לצדקה, שרבים מהם פועלים במסירות נפש למען הנזקקים ומעבירים את הכספים ליעדם. (כמובן, לגיטימי שחלק קטן מן התרומות ישמש למימון העלויות ההכרחיות שנחוצות לקיום מפעל הצדקה, ובכלל זה גם משכורות לעובדים – בתנאי שהמשכורות הן סבירות ומספר העובדים הוא כפי הנחוץ לתיפעול האירגון.) המסקנה מן המציאות הזו היא שהתורם צריך להפעיל שיקול דעת, ולדאוג להפנות את כספי התרומות שלו ליעדים ראויים. כבר חז"ל והפוסקים הזהירו להפנות את כספי הצדקה דוקא לגופים אמינים (עיין בבא בתרא י', ב; שו"ע יו"ד רמ"ט, ז; שם רנ"ו, א). האדם אינו יכול להסתפק בכך שהוא נתן מכספו ובכך יצא ידי חובתו, אלא יש לו אחריות לדאוג לכך שהצדקה תגיע ליעדה הנכון, כמיטב יכולתו. כיצד ניתן לבצע זאת בפועל? ראשית, בחלק מן המקומות ישנם אנשים שאוספים כספי צדקה ומחלקים אותם לנזקקים באופן פרטי ולא במסגרת אירגון גדול. באופן זה, אם אכן הדברים נעשים ביושר, הכסף מגיע כולו ליעדו וללא עלויות נלוות. בבירור מתאים ניתן להגיע אל אדם כזה, כשכמובן יש לוודא שהוא אדם נאמן ומשתמש בכספים למטרות ראויות. בנוסף, בחלק מן המקומות ישנה חלוקה של צדקה או מצרכים לנזקקים על ידי הרבנות המקומית או המועצה הדתית, בעיקר בתקופות החגים. באופן זה מתן הצדקה נעשה בהסתמך על מערכת העובדים הקיימת וללא צורך בהקמת אירגון מיוחד הכרוך בעלויות ומשכורות. כאשר מדובר באנשי המקום, קל להם להכיר את מהימנותם של העוסקים בכך. לגבי אירגונים גדולים וכלל ארציים, פעמים רבות ניתן לעמוד על התנהלותו של האירגון, בבירור שאינו מסובך במיוחד. חלק מן העמותות מתנהלות באופן שקוף ומפרסמות באתריהן את הדו"חות הכספיים שלהן, דבר המאפשר לציבור לראות ולשפוט. לגבי כלל העמותות, נמצא למצוא מידע באתר "גיידסטאר" של משרד המשפטים, המציג נתונים כדוגמת אילו עמותות קיבלו אישור ניהול תקין, מה הן המשכורות הגבוהות של מקבלי השכר בעמותה, וכדומה. על פי נתונים אלה יכול אדם להחליט באילו עמותות הוא נותן אמון. כמובן, קשה לאדם לערוך בדיקה מקיפה לגבי כל פנייה שמגיעה אליו. אולם בעזרת הכלים הללו יכול כל אדם למצוא מספר גופים שהוא מתרשם מהם לטובה וסומך עליהם, ואליהם הוא יפנה את תרומותיו.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il