שלום כבוד הרב, יש לי מנוי בחדר כושר שאני בקושי משתמשת ולכן החלטתי לנסות את מזלי ולמכור את המנוי לאדם פרטי (זאת במקום לשלם דמי יציאה בסך כ500 ש"ח), אתמול בערב פנתה אלי אשה מבוגרת, נשמעה קצת מהוססת, הציעה לי מחיר נמוך יותר ממה שדרשתי, ביקשתי קצת יותר והיא הסכימה וקבענו להפגש טנטטיבית היום במכון כדי לבצע את העסקה. אבל..אז.. הבוקר פנה אלי בחור צעיר וביקש לקנות את המנוי והציע את המחיר שרציתי מלכתחילה ואפילו היה מוכן להתחלק איתי חצי חצי בדמי העברת מנוי. החלטתי לסגור איתו וקבענו להפגש הערב בעזרת השם לבצע את העסקה. התקשרתי לאשה המבוגרת והודעתי לה, סיפרתי את האמת והתנצלתי. היא התאכזבה. אינני יודעת אם פעלתי נכון ולפי דרך תורה. אשמח לעזרה...בתודה מראש!!

שלום וברכה, כיוון שלא עשיתם מעשה קניין אלא רק סיכמתם בדיבור, והמחיר של המנוי שווה יותר ממה שהראשונה הציעה מותר לך לחזור מההסכמה (אלא א"כ ההפרש ברווח קטן). אך ראוי היה להגיד לה מתחילה שאם משהו יציע יותר תמכרי לו. מקור הדין: השולחן ערוך חושן משפט (רד, ז), כותב שאם הלוקח והמוכר שסיכמו ביניהם בדיבור בלא מעשה, צריך לעמוד בדיבורו. ואם אינו עומד בדיבורו הרי הוא ממחוסרי אמנה. "הנושא ונותן בדברים בלבד, הרי זה ראוי לו לעמוד בדבורו אף על פי שלא לקח מהדמים כלום, ולא רשם ולא הניח משכון. וכל החוזר בו, בין לוקח בין מוכר, אף על פי שאינו חייב לקבל מי שפרע ה"ז ממחוסרי אמנה ואין רוח חכמים נוחה הימנו". נחלקו ראשונים האם איסור זה מהתורה או מדרבנן, ברמב"ם דעות (ה, יג) משמע שאיסורו מדרבנן, ובנמוק"י ב"מ (כט:) כותב שאסורו מהתורה ומקורו: "הין צדק - שיהא הן שלך צדק" (ב"מ מט). עוד נחלקו הראשונים האם במקרה שהסכימו על מחיר מסוים ואחר כך השתנה השער ועלה מחיר המוצר, ולכן המוכר חזר בו. דעת בעל המאור שבזה מותר לו לחזור בו. ולדעת הרי"ף אסור לול לחזור בו. הנמוק"י כותב שבמקרה זה אין איסור מדאורייתא. להלכה הרמ"א, בסימן (רד, יא) הביא את שתי הדעות והכריע שאסור לחזור בו. הש"ך הביא שהב"ח מסתפק בזה וערוך השולחן כתב: "ונראה דמדינא וודאי אין בזה משום מחוסרי אמנה רק ממידת חסידות". אך הרב בצרי בספר דיני ממונות חלק עליהם כיוון שלדעת רוב הראשונים אסור לחזור אפילו כאשר השתנה השער בשוק. במקרה שלנו, לדעת בעל המאור וודאי אין איסור של מחוסרי אמנה. אך נראה שגם לדעת החולקים אין איסור במקרה זה כיוון שהסיכום הראשון היה פחות מהמחיר, וכמו שאם אדם אמר לחברו שיביא לו מתנה מותר לו לחזור בו, אלא א"כ מדובר במתנה קטנה. וכן כתב בספר "שער דעה" סימן קסג: "וא"כ בכהאי גוונא היכא שמוכרו בזול יותר י"ל דהוי כמו מתנה מרובה דלית ביה משום מחוסר אמנה כדאיתא בחו"מ סי' ר"ד (ח), אך מה שנתייקר אח"כ לא חשיב כמתנה מרובה". שבוע טוב,