לכבוד הרב, קניתי ספר עתיק במכירה פומבית, ומצאתי בתוכו מכתב מאיש מפורסם, ומעבר לשני היה חידושים עמס ברכות בכתי (ולכאו עד מיטב ידיעתי הוא מרב מפורסם), ודבר זה לא היה נכלל במכירה, (דאכ היה המכירה פומבית כותב שגם יש בתוכו מכתב כזה), ועכשיו שאלתי בפי האם אני חייב להחזירו (ויש לדון מדין חצרו של אדם קונה שלא מדעתו אם הוא היה שלא מדעתו, ויש לדון מדברי התוס בב דף נד. דרק כשהוא יודע קונה לו חצירו, וכן יש לדון מדברי התוס במ כה: דה דשתיך דאם מעולם לא ימצא דבר זה לא קונה לו חצירו, וכן נפסק בשוע חומ סי רלב סעיף יח בדברי הרמא שם, ובקצוהח ובנתיבות שם, וכן יש לדון מדברי רבי ברוך ממגנצא הובא במרדכי פב דבמ במי שקנה בדיל ונמצא זהב שייך לקונה, ויש לדון אם זה דומה בכלל לכל הני או לא, וכן יש לדון אם שייך לומר דכיון דהיה להמוכר לידע מה הוא מוכר איהו דאפסיד אנפשיה), נפשי בשאלתי לידע את המעשה אשר יעשון, יישכ מראש.

שלום לשואל התלמיד חכם, באופן פשוט יש כאן שאלה של השבת אבידה לבעלים, כלומר למי ששם את הספר במכירה הפומבית. אם אפשר לברר מי שם את הספר במכירה הפומבית ולהחזיר לו את המכתב יש לעשות כן. מקורות והרחבה: נראה שהמכתב לא שייך לאנשי המכירה הפומבית. למיטב ידיעתי הם לא קונים את הספר אלא רק מתווכים. וגם אם הם היו קונים את הספר ומוכרים במכירה פומבית יתכן שהם לא זכו בו מהקונה מכיון שלא ידעו עליו. יש בזה ספק כי המכתב הוא דבר שעתיד להיוודע, עיין נתיבות (חידושים רלב ח). מאידך הקונה (המכירה הפומבית) לא ידע מזה, וזה לכאורה תלוי במחלוקת ראשונים (עי' עבודת הגרשוני סי' צד המובא בפתחי תשובה רלב ח, ועיין שבט הלוי ח"ד ריא). מכל מקום הקונה לא זכה בו כי המכתב הוא אבידה עם סימן כנ"ל. אך כאשר הקונה בא להשיב את האבידה צריך להתיישב בדבר למי להחזיר. האם ידוע מי שם את הספר במכירה הפומבית, ואיך הוא קיבל את הספר וכו.