ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
גם הגר"ש עמאר יעביר שיחה בסופ"ש ההכנה לר"ה. שריינת מקום?
שאל את הרב ברכות וסעודה ברכת הטוב והמטיב ושהחיינו

ברכת שהחיינו בקיום מצווה בפעם הראשונה

שאלה
האם מי שמקיים מצווה לראשונה כמו טלית ותפילין, יברך שהחיינו, וכן מצוות לנשים הדלקת נרות שבת הפרשת חלה תברך שהחיינו
תשובה
הקדמה מצוות רבות נוהגים אותם לראשונה בחייהם בהזדמנויות שונות, ניתן לכך כמה דוגמאות: האם כלה שטובלת לראשונה לפני נישואיה תברך שהחיינו, וכן בפעם הראשונה כאשר מדליקה נרות שבת, או מפרישה חלה בפעם לראשונה. וכן כאשר שוחט, השוחט עוף, האם יברך שהחיינו על מצוות כיסוי הדם. או המניח תפילין והמתעטף בטלית לראשונה, או המפריש תרומות ומעשרות לראשונה האם יברך גם ברכת שהחיינו. והאם בברית מילה ובפדיון הבן נוהגים שאבי הבן מברך שהחיינו. האם הכהן שלראשונה מקבל את כספי פדיון הבן יברך שהחיינו.נוסיף ונאמר שיש על כך דעות שונות בין הפוסקים, נביא תחילה את המצדדים בברכת שהחיינו. א. הרמ"א בהלכות שחיטה מצאתי כתוב במנהגים ישנים מי שלא שחט חיה ועוף מעולם ושחט אותו מברך שהחיינו על הכיסוי, ולא על השחיטה. שכיסוי הוי מצוה! כמובא במסכת סוטה בזכות שאמר אברהם: "ואנכי עפר ואפר" זכה לשתי מצות מצוות כיסוי הדם ומצוות אפר פרה אדומה. כמו מצות ציצית וסוכה שמברך שהחיינו, והטעם שמברכים על הכיסוי ולא על השחיטה משום שבשעת השחיטה מקלקל בריה אחת אבל בכיסוי הדם נחשב מתקן. ב. וכן דעת הרמב"ם כל מצוה ומצוה שהיא קניין לו כגון ציצית ותפילין ומזוזה ומעקה, וכן מצוה שאינה תדירה ואינה מצויה בכל עת שהרי היא דומה למצווה שהיא מזמן לזמן, כגון מילת בנו ופדיון הבן מברך עליה בשעת עשייתה שהחיינו, ג. וכך גם פסקו ט"ז והחוכמת אדם לברך שהחיינו כדעת הרמב"ם והרמ"א והוסיף החכמת אדם: אף על גב שהאחרונים כתבו שדין זה ספק ברכה מכל מקום בארץ ישראל נראה שאין חשש, ועוד כתב: ועל כל דבר שיש לאדם שמחה מותר לברך שהחיינו. ולכן אם אזכה לעלות לארץ הקודש ולקיים שם מצות תרומות ומעשרות, בפעם ראשונה שאפריש אברך שהחיינו. ... ולכן אם בא מצוה כזו לידו יברך עליו בשמחה: ד. לעומת הפוסקים הנ"ל כתבו פוסקים רבים שלא לברך שהחיינו, וכך כתב מרן החיד"א יש מקום שנודע על כלות בטבילה ראשונה קודם החופה מברכות שהחיינו. וחקרו בדבר, והנה אמת נכון שכך נהגו משנים קדמוניות. וידענו כי כמעט בכל תפוצות ישראל אין מנהג זה. וגם בעיר הזו שנהגו לא נודע מי חכם הנהיג כך. וידוע שהאחרונים כתבו שלא יברכו שהחיינו, וכעת לא נמצא כתוב מנהג זה בשום ספר. ... וכן אני אומר במנהג זה שיודיעום שאין לברך שהחיינו וימחו בידן. ה. וכך כתב השולחן ערוך יברך שהחיינו על טלית חדשה, כפי שמברך שהחיינו על בגד חדש, אבל לא בגלל קיום המצווה לראשונה. אלא יכול לברך על כל פעם שמחדש טלית חדשה. ו. האם בברכת שהחיינו אומרים ספק ברכות להקל? נחלקו הפוסקים האם בברכה זו שהיא על שמחת הלב נאמר גם ספק ברכות להקל, דהיינו שלא יברך שיש ספק ברכות, כמו בכל הברכות. לדעת הב"ח – לא אומרים ספק ברכות להקל, וגם בספק מברכים ברכה זו. ואילו החיד"א פסק שאינה שונה מברכות אחרות, ולא יברך. ז. ברכת שהחיינו על מצוות ברית מילה ופדיון הבן ברכת שהחיינו נהוגה בברית המילה ובפדיון הבן כיום ברוב תפוצות ישראל (ספרדים, ורוב האשכנזים) כדעת הרמב"ם והשולחן ערוך. אך היו דעות רבות שלא לברך, ובתקופות מסוימות כך נהגו האשכנזים נביא כמה מהם. • לא יברך שהחיינו משום צער התינוק (ראבי"ה) (שמעתי פעם את המוהל הידוע יוסל'ה ויסברג ז"ל שאמר בבדיחותא שבארץ ישראל המוהלים טובים ואין צער לתינוק ולכן מברכים שהחיינו) • לא מברכים מפני שלא ברור אם יצא מגדר נפל (רוקח) • אין ראוי לברך שהחיינו רק שעושה את מצוות ברית המילה בעצמו ולא על ידי שליח (מוהל). • הרמ"א – המנהג לברך רק בבן בכור שמחויב לפדותו, אבל אם פטור מפדיון אינו מברך.
עוד בנושא ברכת הטוב והמטיב ושהחיינו

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il