ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
אל תפספסו! סופ"ש הכנה לימים הנוראים מבית אתר ישיבה
שאל את הרב תורה, מחשבה ומוסר שאלות כלליות

דיני נפשות ברוח הקודש

הרב נריה גוטלי"א אדר א' תשע"ט
שאלה
כתוב באגדת אסתר פרשה יב, כי דוד לא הרג את שמעי כאשר זה קללו מכיוון שראה שעתיד לצאת ממנו מרדכי היהודי ולכן ציווה על שלמה להרוג אותו לאחר זמן שיפסיק להוליד. עוד מצינו אצל משה רבינו שהרג את המצרי אך לפני כן ויפן כה וכה וכו' שראה שלא עתיד לצאת ממנו אדם ראוי ולכן הרג אותו. שאלתי היא כיצד ניתן להסביר את דיני הנפשות שעשו דוד ומשה על פי ההלכה? איפה מצינו בכל הש"ס בהלכות סנהדרין וכו' שיש איזה לימוד זכות או בדיקה ברוח הקודש כאשר אדם מתחייב מיתה בסנהדרין בזה שבודקים אחרי זרעו? מאי נפקא מינה למשה ודוד מי יבוא הלאה? אם להלכה הוא מחוייב מיתה אזי על פי דין הוא מחוייב ואין להתחשב בשיקולים כאלו ואחרים.
תשובה
השאלה טובה מאוד והתשובה נמצאת בגוף השאלה: אכן שניהם היו פטורים - או ניתן היה לפוטרם - בדיני אדם: דוד רשאי היה להבליג, למחול, ולא להעניש את שמעי. כך היא לשון הרמב"ם (הל' מלכים פ"ג ה"ח): "כל המורד במלך ישראל יש למלך רשות [!!] להרגו, אפילו גזר על אחד משאר העם שילך למקום פלוני ולא הלך [= כלומר, כדוד עם אוריה החתי], או שלא יצא מביתו ויצא [= כלומר, כשלמה עם שמעי בן גרא] חייב מיתה, ואם רצה [!!] להרגו יהרג". ודוד - משיקולים שונים - לא רצה. בסופו של דבר שמעי שב והתחייב מיתה בדיני אדם, כאשר מרד בשלמה, בכך שהפר את מצוותו. הוא הדין - שבעתיים - אצל משה, שבאותה עת (במצרים) ודאי לא היה רשאי לדון בחיובי מיתה בדיני אדם. אמור מעתה, בשני המקרים לא הייתה ענישה (מחוייבת) בדיני אדם, ושעה שכבר לא מדובר בדיני אדם, הרי שבוודאי ניתן להפעיל מערכת שיקולים שונה, גם כזו שלוקחת בחשבון שיקולים עתידיים, רוה"ק וכו'.
עוד בנושא שאלות כלליות

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. שאל בהמשך לשאלה זו

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il