שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • משפט אזרחי (ערכאות)

האם מותר להיות שופט ירא שמיים?

undefined

הרה"ג יעקב אריאל

י"ט אדר א' תשע"ט
שאלה
ברשות הרב. אני תלמיד בישיבה, רוב אם לא כל יומי אני משתדל ללמוד ולשקוד על התורה, אחרי התעניינות עקב סוגיות שנלמדות או עולות בביהמ"ד אנו למדים שיש עוול גדול בעם שאין לבתי הדין יכולות לדון לא בדיני ממונות וכן הם מוגבלים באמצעי הכפייה שלהם וכדומה. ברצוננו לשנות את הדבר ואנו חושבים שביכולתנו ללכת בס"ד כמובן ולעשות את כל המסלול עד לכס השפיטה בבתי המשפט, לא בשביל גאווה או דברים דומים ח"ו, אלא בשביל לשנות את המערכת בין בתקדימים משפטיים ובין אמירת ההלכה בבית המשפט ובין האמירה לאנשים שמקום דינם הוא בבתי דין או לכל הפחות שכאן זה רק מקום לפשרה ולא לדין, קול התורה ישמע. כיון שהאידיאל הנ"ל כרוך בהרבה בעיות - האם מותר לאדם ללכת להיות שופט? בהנחה שהוא ירא שמים וכן יעשה כל שביכולתו כדי לשים את אמת התורה גם בבתי המשפט? (אוסיף שכדי להיות שופט הרי שיצטרך קודם כל להיות עורך דין, האם ההיתר או האיסור חל גם על כך?). אשמח אם הרב יוכל להתייחס לנקודות הבאות: 1. האם האיסור ללכת לערכאות הוא רק על המתדיינים? או גם על הדיינים? 2. האם שייך מציל עשוק מיד עשקו בשופט? 3. האם בכך שהשופט רואה שליחות בכך שהוא נכנס למקום של בתי המשפט (שהרי מטרתו היא להעצים את המשפט של העם היהודי), האם אין כאן דין עבירה לשמה? 4. האם אין כאן דין של פשרה או בוררות? שהרי שני הצדדים הגיעו לשם ברצון (בהנחה שזה ברצון או שקיבל לכך אישור מבית הדין), במידה וקיבלו עליהם את הדין של העכו"ם האם עדיין חל איסור לדון בבית משפט שכזה? 5. מה הדין במידה ובעלי הדין הגיעו לשם בכפייה? והאם כשאין חלופה אחרת (כמו שזה דין של המדינה כמו פילילי תחבורה וכו') האם גם אז אסור לדון בדבר? ואם אכן מותר לדון בדבר האם אין ראוי שרק לשם כך ילך ויהיה שופט כדי שישמיע את קול התורה? 6. אם הרב יוכל להתייחס לאמירה זו של הגרמ"א "כי במצב הנתון יש חשיבות ותועלת ששופט דתי כמו גם בעו"ד, עיתונאים דתיים שירימו קול התורה בכל מגזרי החיים, בפרט שבכלי התקשורת ישמע קולם שיסבירו ויבהירו את דרך התורה וחוקיה". תחומין ג, עמ' 244. במידה וכל הנ"ל עם כל הרצון הטוב עדיין אינו מותר ע"פ ההלכה, מה אנו יכולים לעשות כדי לשנות את המצב הנתון? תודה רבה! ושנזכה השיבה שופטינו במהרה בע"ה!
תשובה
על התחום של דיני ממונות חל דין ערכאות אומנם ת"ח גדול יכול לתמרן בין התחומין ולפסוק עפ"י דין תורה ועם זאת לנסח זאת עפ"י הערכאות. ת"ח בינוני לא מסוגל לכך יש תחומים ניטרליים כגון תעבורה, מיסים, קרקעות, חוזים וכדו' שחוק המדינה קובע אךגם שם יש לדין תורה מה לומר בתחום הפלילי אין כיום ערכה תורנית שדנה בו לכן גם התורה מכירה בדין המלכות וכשיש לקונה החוק מאפשר להשתמש בדין תורה אך גם כאן ככל שהשופט גדול יותר בתורה הוא יכול לנצל יותר סמכות זו
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il