שלום וברכה! פעם אחת רציתי לתבוע חברת תקשורת בבית דין של ביתר והאב"ד שליט"א אמר לי שאין מה להזמין אותם כי הם לא יבואו ואפשר ללכת ישר לבית משפט. האם זה נכון ביחס לכל הגופים המוסדיים, למעט חרדיים? בכבוד רב

שלום וברכה, נחלקו הפוסקים מה הטעם שיש לבקש אישור מבית הדין לפני שתובעים בערכאות. החתם סופר כותב שהטעם הוא כדי שנראה את ההליכה לערכאות כאילו בית הדין שולח את הערכאות לעשות את מה שאין באפשרותו. וז"ל: "ברשות ב"ד, אפילו לשפוט בפניהם, משום דאז לא מיקרי הפלילים על שמם, אלא על שם בית הדין שנתנו לו רשות. אלא ב"ד לא יתנו רשות אלא על אדם שאין ב"ד ישראל יכולים לכופו". לפי טעם זה גם כאשר ידוע שהנתבע לא יגיע לבית הדין יש לבקש רשות מבית הדין ללכת לערכאות. וכך כתב הרב שטרנבוך (תשובות והנהגות ג, תמא). אולם ככתב הכסף הקדשים (חושן משפט כו) כתב שאדם המפורסם כסרבן לדין תורה מותר לתובעו בערכאות גם ללא היתר. זאת אומרת שטעם בקשת הרשות מבית הדין הוא כדי שיבררו האם הנתבע יבוא לפניהם או לא, אך אם ידוע אין צורך לקבל רשות מביה"ד. וכן כתב רבי שלמה קלוגר (טוב טעם ודעת ג, רסא), שהמנהג שלא להקפיד על רשות בית דין אם הנתבע מסרב ללכת לדין. בשבט הלוי (ד, קפג) כתב שמספיקה הוראה של מורה הוראה מובהק שאכן הנתבע סרבן אז מותר לפנות לערכאות ואין צורך בהיתר מבית דין ממש. ע"פ דבריהם יש שנהגו להתיר תביעה בערכאות של גופים ממשלתיים לבתי המשפט ללא נטילת רשות מבית דין. אך גם לשיטה זו יש לשקול כל מקרה לגופו, כיוון שלמעשה יש לדוגמא מועצות מקומיות שבאות להתדיין בבתי הדין. וכך אמר הרב אשר וייס בשיעור: "הנסיון מוכיח דלפעמים גם גופים חילוניים מוכנים ואף מעדיפים להתדיין בבי"ד. וגם סברת הכסף הקדשים לא ברורה כ"כ, דמ"מ פונה הוא לערכאות ללא רשות בי"ד, ומשו"כ נראה לענ"ד דלעולם יש לפנות לבי"ד ורק ברשותם יפנה לערכאות". בברכה,