שלום כבוד הרב ברצוני לשאול האם מותר לעורך דין לייצג ולפתוח בתביעה בבית המשפט לענייני משפחה (כאשר לבית הדין הרבני יש סמכות מקבילה)? כמו כן כאשר ללקוח עדיף לפתוח את התיק בבית המשפט, מה עליי להמליץ לו? מצד א הנושא ההלכתי הכרוך בדיון שלא על פי דין תורה, ומצד ב טובת הלקוח והחובה האתית להמליץ ללקוח עצה נכונה. כיצד עליי לנהוג? אשמח לקבל מקורות בתודה מראש

הנושא נידון במקומות רבים על ידי הפוסקים החל מן איסור ההליכה להתדיין ב"ערכאות" שאינם על פי דין תורה כדברי המדרש "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם -ולא לפני עכו"ם"(רש"י תחילת פרשת משפטים) וממשיך לביטוי החריף של הרמב"ם על ההולך להתדיין הערכאות של עכו"ם כ"מרים יד בתורת משה" (רמב"ם הלכות סנהדרין פרק כו הלכה ז) ובשולחן ערוך חושן המשט סימן כו סעיף א ועוד.. יחד עם זאת המציאות במדינתנו שאין אפשרות על פי חוק לכפות הליכה להתדיין בפני בית דין רבני הפוסק על פי תורת משה, למעט בדיני אישות שבו החוק מורה שכל אזרח צריך ללכת על פי בית הדין הדתי שהוא משתייך לעדתו (יהודים/ערבים/דרושים ועוד..) ועוד שיש גופים ציבוריים הכפופים לחוק הציבורי, ויש גם הלכות ציבור ב"חוק הפלילי" שאינם יכולים להיות נידונים בבתי דין רבניים. לקונפליקט הזה מומלץ לעיין בשני מאמרים שמסכמים את הנושא. האחד של פרופסור אליאב שוחטמן בקישור: https://www.daat.ac.il/daat/ezrachut/demokratia/nispah6.htm והשני של הרב הגאון ר' אשר וויס שליט"א בקישור: https://www.kolhalashon.com/PDF/PdfViewer.aspx?PdfName=/PDF/Shiurim/01197/01197811.pdf למעשה - בחוק הפלילי רבים מהפוסקים מתירים לעסוק בנושא בערכאות, בנושא תביעות ממון בין אישיות אוסרים. בתביעות ממון מול גופים ציבוריים נוטים להקל לתבוע בערכאות ע"י קבלת רשות מבית דין או מרב פוסק. וכן נטו לחלק בין ייצוג הנתבע בערכאות (שהתירו מכח להציל עשוק - כאשר לא היתה באפשרותו ללכת לבית דין) לבין ייצוג התובע (שעובר על איסור).