שלום רב א.מה הברכה הראשונה והאחרונה על חיטה שבורה ברמות שונות (בורגול, בורגול דק וכד) אם משרים אותה במים קרים? ב.ואם מבשלים אותה? ג.האם בשתי המקרים צריך שהשברים יהיו נדבקים אחד לשני לברכת במ"מ? ד. במקרה שברכתם בפ"א, האם חוששים לשיטת התוס בברכה אחרונה מעין שלוש? ה. האם מותר להשרותם במים קרים בשבת, מצד מלאכת מעבד? תודה רבה

בס"ד שלום וברכה, לגבי חמשת מיני דגן יש מספר אפשרויות של אכילה וכתוצאה מכך מספר אפשרויות של ברכות(או"ח סימן רח). אם טחן את הדגן ואכל את הקמח כמות שהוא ברכתו שהכל. אם אוכלם באופן חי או קלוי או מבושל אך נשארו שלמים – ברכתם בורא פרי האדמה. ולדברי הרמ"א אם אכל שעורים מברך שהכל משום שאינם ראוים לאכילה באופן פשוט. אם שברם ועשה מהם תבשיל ובמהלכו נדבקו הגרעינים זה לזה, אזי ברכתם מזונות. אם אופה את הקמח– ברכתו המוציא. לשאלתך, השריה בלבד אינה בישול וממילא ברכתו תהיה 'האדמה'. בבישול כאמור, ברכתו מזונות והוא שידבקו זה לזה. לכתחילה יש לחשוש לתוספות אך למעשה מי שאוכל שלא בתוך הסעודה טוב שיאכל מאכל אחר שברכתו האחרונה היא נפשות או לחילופין מאכל שברכתו מעין שלוש, וכך יצא ידי רוב הפוסקים. (י"א שאכילה רק בתוך הסעודה היא הידור בלבד, ולכן הרוצה לאכול שלא בסעודה יש לו על מי לסמוך). אם אמנם אכל רק מיני דגן, נחלקו בזה הפוסקים: י"א שיברך בורא נפשות, שזהו מעיקר הדין (ספר 'וזאת הברכה'). וי"א שלא יברך כלל ברכה אחרונה מפני הספק (ילקוט יוסף רח, ז בהערה). לגבי שבת – אם אתה משרה אותו בצונן הדבר מותר. (שיח, ד מ"ב ס"ק לז). בברכה, הרב אלישיב קפקה