ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
אל תפספסו! סופ"ש הכנה לימים הנוראים מבית אתר ישיבה
שאל את הרב משפחה, ציבור וחברה שאלות כלליות

חושש ללמוד הלכות אבלות

שאלה
שלום לרב. האם אין חשש בלימוד הלכות אבילות, שמעתי שיש עדות הנמנעים מכך כיון שהמחשבה על דברים אלו יכולה ליצור מציאות? הגעתי להלכות אלו כיון שאני לומד שו"ע על הסדר. תודה רבה
תשובה
שלום וברכה לשואל היקר. הלכות אלו הן חלק מתורתנו הקדושה, שהיא "תורת ה' תמימה משיבת נפש". יש שכתבו שאדרבא לימוד סוגיות אלו הן כ"מת מצוה" שאין לו מי שיתעסק איתו ושכרו גדול מן השמיים. עם זאת יש שכתבו שאין להעמיק יותר מידי בהלכות אלו אם אין בכך צורך חלילה הלכה למעשה. לכן כיון שהגעת להלכות אלו בסדר לימודך - אין צורך לדלג עליהם, ונכון להתפלל לה' שלא יארע כל רע, ו"שומר מצוה לא ידע דבר רע". מקורות: אכן יש פוסקים שתמהו על כך ואף זירזו ללמוד הלכות אלו כדי לדעת מה לעשות בעת צרה (עיין הליכות שלמה מועדים עמ' תל"ט הארה 35), וראה בספר חסידים (סימן ק"ה): "כל מצוה שאין לה דורש ואין מי שיבקש אותה תדרשנה לפי שהיא כמת מצוה ומצוה שאין לה רודפים רדוף אחרי' לעשותה שהמצוה מקטרגת ואומרת כמה גרועה אנכי שנתעלמתי מכל וכל". ובהמשך כתב (סימן רס"א): "אהוב לך את המצוה הדומה למת מצוה שאין לה עוסקים כגון שתראה מצוה בזויה או תורה שאין לה עוסקים כגון שתראה שבני עירך לומדים מועד וסדר נשים תלמוד סדר קדשים, ואם תראה שאין חוששים ללמוד מועד קטן ופרק מי שמתו אתה תלמדם ותקבל שכר גדול כנגד כולם כי הם דוגמת מת מצוה, אהוב אותן מסכתות ואותן הלכות שבני אדם אין רגילים בהם... כך אמרה מועד קטן והדומה לה רבונו של עולם למה אין עוסקין בי כשאר מסכתות והקב"ה השיב לה טוב הרי כבר נאמר (קהלת ז' ב') טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו. ועתה למה אומרים שהיא סכנה לפי שכתוב (משלי ג' י"א) ואל תקוץ בתוכחתו הוא ממהר ולא ידקדק כמו בשאר מסכתות, ועוד לפי שכל דבר שתופסין אותו בחזקת סכנה אפי' אינו מקום מסוכן מזיק לפי שלשון בני אדם ועינם מזקת אלא כך יעשה הרוצה ללמוד אותה יתפלל להקב"ה שלא יארע דבר רע וגם ילמדו הרב בחשאי לא יפרסם ולא יזיק ולא ינזק...". מאידך בשו"ת חת"ס (ח"ב יו"ד שמ"ו) נראה שנרתע מאד מלהשיב לחמיו הגאון רבי עקיבא איגר בענייני אבלות, וז"ל: "יקרת קדושתו הגיעני ובקראי בו ב' קושית בהלכות שמחות נרתעתי לאחורי כי גברא קפדנא אנא ואמרתי העבר חרפתי אשר יגורתי כי משפטיך טובים ואמנם שגגה יצאה מלפני השליט הגדול קדוש מו"ח הגאון ני' ונעשיתי אבל אם קודר שחותי ובאה אלי שמועה מאמי הצדקת זצ"ל תנצב"ה הכ"מ ובהתגולל בעפר קרני שבוע העברה עיינתי בדברי קדשו ותמול קמתי נתעוררתי היום להשיב ולצרף אליו כל מה שעיינתי בימים האלו ומו"ח הגאון דלא קפיד ולא קפדי' בהדי' יעבור עיונו עליו בשובע שמחות או יניח הדברים עד ט"ב =ט' באב= שחל להיות בשבת הבע"ל ואם אולי בין כך יהפוך לששון ולשמחה א"כ גם יבולע המות לנצח ופשיטא דליכא תו קפידא". ואף שהוא עיין בדברים, המליץ לחמיו לעיין בדברים רק בזמן אבילות או בתשעה באב. וכתב הגרש"ז אויערבך זצ"ל (שם) שבגודל קדושתו של החת"ס חשש לכך אך אין זה שייך לאנשים כערכנו.. וביאר את הדברים מוהר"ן מברסלב זי"ע (שיחות הר"ן אות ח'), וז"ל: כשלומדין מילי דפורענותא, כגון שלומדין הלכות אבלות וכיוצא, אין לעיין שם הרבה, כי אין צריכין להעמיק המחשבה במקומות כאלו, כי המחשבה יש לה תוקף גדול כמבואר במקומות אחרים, ועל כן צריכין לעבור במהירות מקומות כאלו. יש לציין שיש עדות שנמנעו ללמוד הלכות אלו אם לא לצורך, אולם מי שאינו נוהג כך והגיע ללימוד זה כסדר לימודו, יש לו להמשיך בלימודו כרגיל. בברכת התורה,
עוד בנושא שאלות כלליות

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. שאל בהמשך לשאלה זו

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il