שלום, אבינו נפטר בחג סוכות האחרון. אנחנו נוהגים כמנהגי האשכנזים. נודה על מענה לשאלות שהתעוררו בעקבות השנה המעוברת: 1. את האזכרה והעליה לקבר נקיים בעז"ה ביום השנה בתום 13 חודשים. האם יש לעשות משהו או לעלות לקבר ביום השנה בתום 12 חודשים? (מלבד הפסקת דיני האבלות) 2. אנחנו נוהגים לפי המנהג להתחיל לומר תפילת "יזכור" רק לאחר שנה. האם השנה נחשבת כ 12 חודש או כ 13 חודש? יום כיפור חל אחרי שעברו 12 חודש אך לפני שעברו 13 חודש ואיננו יודעים אם עלינו לומר תפילת "יזכור" ביום כיפור. תודה רבה ושנה טובה..

לשואלים היקרים הי"ו, א. בני אשכנז נוהגים בשנה מעוברת לעשות אזכרה ולעלות לקבר – ביום הפטירה. לכן כתבתם נכון בכך שתערכו את היארצייט בתום החודש הי"ג. ומלבד זה לא נהגו באשכנז לערוך אזכרה נוספת. אם תרצו לקיים שיעורי תורה ולעשות גמילות חסד בסיום הי"ב חודש ודאי שהדבר יועיל לע"נ אביכם ז"ל, אולם לאו דוקא בסיום הי"ב אלא בכל זמן אחר. ב. אף שיש לכם מנהג שלא לומר "יזכור" אלא לאחר שנה, מכל מקום אתם יכולים לומר השנה תפילה זו לאחר י"ב חודש, ויש בזה תועלת לנפטר. מקורות: א. בגשר החיים (ל"ב ט') כתב שנוהגים לקיים את היארצייט (יום השנה) באותו היום בחודש שנפטר בו המנוח. ואפילו אם מדובר על שנה מעוברת. זהו מנהג בני אשכנז. אולם בני ספרד נוהגים לקיים את יום השנה בסיום י"ב חודש גם בשנה מעוברת (ויש בזה עוד מנהגים). לאחר השנה הראשונה, לדעת כולם יש לערוך את אזכרת השנה בתאריך הפטירה. ב. בס' ארחות חיים (תרס"ח) כתב טעם לאלו שנמנעים מאמירת יזכור בשנה הראשונה לפטירתו, משום שעלולים לעורר בכי וצער ביו"ט לציבור המתפללים ולהם. ויש שכתבו עוד טעמים. אולם בגשה"ח (ל"א ז') כתב שטעמים אלו קלושים, "וכבר נמנו וגרמו שאין למנהג זה טעם ויסוד, ואדרבא בשנה ראשונה דרושים הם יותר לתפלה" (ראה ס' דודאי השדה פ"ה, וכתב שם שכן נראה גם מהלבוש והפמ"ג). מן השמיים תנוחמו ותזכו לשנים רבות נעימות וטובות ! בברכה נאמנה,