שלום לרב, אני ואשתי קיבלנו ממשפחתינו את שברי הכוס של החתונה ממוסגרים בתוך מסגרת, כמזכרת יפה מיום החתונה. האם יש איזו בעיה לשמור את זה? גם ראיתי באתר הידברות שנכתב על כך: "הגאון רבי שם טוב גאגין זצ"ל בספרו כתר שם טוב (עמוד תרכ) מביא ששמע מזקני ירושלים שמנהג ארץ ישראל הוא לקבור או לשמור שברי הכוס בשמירה מעליא, או להשליכו בבתי החורבות. ובהערות לספר שולחן העזר (הנדפס בסוף חלק ב עמוד קלז) כתב וז"ל: "המנהג במדינתינו לשבר הכוס קודם קריאת הכתובה, והשמש מניח כוס של זכוכית מיוחדת תחת רגל ימינו של החתן והחתן משברו, ואז העם או העדים אומרים "זו אות" או "זה אות", ומעולם תמהתי על מה נרמז זאת, וגם המנהג אשר הקרובות או אמה של הכלה לוקחים חלק התחתון של הכוס אשר על פי רוב נשאר שלם, ומדקדקין בזה הרבה שלא ישאר שם, וכמדומה לי שאומרים איזה טעמים לזה אשר קשה לתשמיש [קיום יחסים] ועוד ענינים אחרים, ועיין בתרגום יונתן (דברים כד ו) ובפירוש יונתן (שם), ועיין עוד בבעלי התוספות על הפסוק והוא ימשל בך, והמבין יבין ודי למבין" עכ"ל. " אך לא כל כך הבנתי מה להסיק מכך.

ראיתי שנהגו לשבור כוס זכוכית לזכר החורבן ולא חרס מטעם שלזכוכית נשברת יש תקנה ואפשר לאחות מחדש ולחרס לא. וזה רמז שיש תיקון לחורבן ירושלים ואם כן מה שסדרו את שברי הזכוכית במסגרת יש לזה טעם טוב לפי אותה הסיבה הנזכרת ואולי זהו הטעם למנהג ירושלים שהזכרת.