שאל את הרב

הכשרת זכוכית

undefined

כולל הלכה בית אל

כ מרחשון תש"פ
שאלה
שלום, יש לנו 2 מגשי זכוכית זהים, חלבי ובשרי המשמשים לאפיה בתנור. בטעות הנחנו אותם ביחד ועכשיו איננו יודעים מה הבשרי ומה חלבי. האם אפשר להכשיר כדי להמשיך להשתמש? אנו אשכנזים
תשובה
למען שמו באהבה כיון שיש כאן ספק איסור, מותר במקרה זה להתיר את המגשים ע"י הגעלה, ובלבד שלא השתמשו בהם ביממה האחרונה. בברכה, הרב ספי נודלמן ישיבת בית אל הרחבה: הגמרא בפסחים (עד') מביאה את דברי רבה שלימד את הכלל "כבולעו כך פולטו", ולכן מותר לתת את הכרעיים והמעיים של קרבן פסח בתוך גופו בזמן צלייתו. אמנם הדם יוצא בזמן הצלייה מהאיברים ונבלע בבשר קרבן הפסח, אך כמו שהדם נבלע בזמן הצלייה באיברים, כך הוא גם יוצא החוצה. הגמרא מנסה לסייע לדברי רבה מברייתא, הברייתא אומרת שיש לקרוע את הלב לפני בישולו כדי שהדם יוכל לזוב החוצה, ואם לא קרעו לפני בישולו- יכול לקורעו גם לאחר הבישול. הגמרא דוחה את הסיוע לרבה כי מדובר בברייתא בלב שלו תכונה מיוחדת- "לב שיע" , כלומר בגלל שהלב הוא חלק הדם לא נבלע בו בזמן הבישול. נחלקו הראשונים האם פוסקים להלכה את תירוץ הגמרא "לב שיע" או שהגמרא הביאה את התירוץ רק כדי לדחות את הראייה מהברייתא. הרמב"ם, בעל המאור והרשב"א בתורת הבית סוברים שיש לפסוק להלכה את תירוץ הגמרא. לעומתם, התוספות, הראב"ד והרמב"ן לא קיבלו את התירוץ להלכה ולכן אסרו לב שהתבשל בלי קריעה, וכן פסק מרן השולחן ערוך , ולכן לב שבישלו בלא קריעה-נאסר באכילה. האם אומרים "שיע" בכלי זכוכית? המרדכי הביא שנחלקו הראשונים האם שייך לומר על כלי זכוכית שהם חלקים כמו לב ולכן אינם בולעים כלל או שגם כלי זכוכית בולעים. (כלי זכוכית עשויים מחומר צפוף ולכן אין מקום למאכל להיבלע בתוכם, בשונה מכלי מתכות שמתרחבים בחום והמאכל יכול להיבלע בתוכם, כך שמעתי מהרב יעקב יוסף). הראבי"ה, הר"ן, הרשב"א, הרא"ש ורבינו ירוחם סוברים שכלי זכוכית אינם בולעים, מקור דבריהם הוא מאמר חז"ל באבות דר' נתן : "שלושה דברים נאמרו בכלי חרס ושלושה בכלי זכוכית. כלי חרס בולע ומפליט ומשמר מה שבתוכו, מה שאין כן בכלי זכוכית". לעומתם, דעת רבינו יחיאל, תרומת הדשן והסמ"ג שכלי זכוכית בולעים. שיטתם נסמכת על התוספות בפסחים שהביא בשם רבנו תם שתירוץ הגמרא שלב שיע- חלק לא נפסק להלכה, ולכן בכלי זכוכית יש להחמיר שהם בולעים למרות שהם חלקים. דעתם מסתמכת על דברי הגמרא בשבת (טו') שזכוכית דינה כחרס כיון שגם היא באה מן החול, וייתכן שהיתה להם גרסא אחרת למשנה באבות דרבי נתן. להלכה, פוסק מרן השולחן ערוך באורח חיים סימן תנא' שכלי זכוכית של ימות השנה שרוצה להשתמש בהם בפסח אינו צריך להגעיל אותם ומספיק הדחה בעלמא. הרמ"א חולק על כך וחושש לשיטת רבינו יחיאל וסיעתו שלא ניתן להגעיל כלי זכוכית. דעת הרמ"א בשאר ימות השנה גדולי האחרונים נחלקו האם הרמ"א החמיר רק לעניין פסח או גם לגבי שאר איסורים החמיר שלא ניתן להגעיל כלי זכוכית. דעת הרב כנסת הגדולה , שרק בפסח הרמ"א החמיר משום חומרת איסור חמץ אבל בשאר איסורים מודה הרמ"א שאין בליעה בכלי זכוכית ולא צריך הגעלה. דבריהם מוכחים מכך שהרמ"א לא הגיה על דברי השולחן ערוך ביורה דעה לגבי הכשרת כלים מאיסור והכשרת כלים מיין נסך . בהלכות אלו כתב מרן את כל הכלים הצריכים הגעלה אולם כלי זכוכית לא הזכיר כיוון שלשיטתו אינם צריכים הגעלה. הרגיל בלשון הרמ"א יודע שאין דרכו להוסיף ולכתוב הגהה בכל מקום ומקום שחולק אחרי שכבר כתב כך פעם אחת, אלא יכתוב "ועיין בסימן.." ששם מתבררת דעתו. אולם לגבי כלי זכוכית שתק הרמ"א ולא הגיה דבר. אמנם, כתב מרן השולחן ערוך בסימן קכא' שכל דיני הגעלת כלים נתבארו בהלכות פסח, אך ודאי שאין השוואה גמורה ביניהם. ברור שגם לדעת מרן ישנם הבדלים בין הלכות פסח לשאר איסורים ואם כן, היה צריך הרמ"א לכתוב שגם בשאר ימות השנה לא ניתן להגעיל כלי זכוכית. גם מדברי הט"ז, זרע אמת ופרמ"ג ניתן לדייק כך. דברי החולקים וטענותיהם הגר"א, ערוך השולחן ועוד הרבה מהאחרונים האשכנזים חלקו על סברא זו. לדעתם, דעת הרמ"א היא שלא ניתן להגעיל כלי זכוכית אף בשאר ימות השנה. למעשה, נהגו האשכנזים להחמיר כדעת האוסרים להגעיל כלי זכוכית, אך במקרה זה ניתן לצרף: א. שיטת המיקלים(בדעת הרמ"א) להגעיל כלי זכוכית מבשר וחלב. ב. הכלים התערבבו, כך שיש ספק אם בכלל בלעו כל אחד מהמין השני(וזהו ספק מחסרון ידיעה שאינו עתיד להתברר). ג.הבלוע בכלים הוא טעם לפגם
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il