ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
צריכים למכור חמץ? היכנסו עכשיו!
שאל את הרב תורה, מחשבה ומוסר שאלות כלליות

צורת העברת המסורת בגמרא

62
שאלה
שלום כבוד הרב, האם כל פעם שכתוב בגמרא אמירה של רב כלשהו האם היו עוד רבנים באותו הדור שגם קיבלו כך מרבותיהם ? לדוגמא זה שכתוב אמר רבי יצחק מה הטעם פתח התורה בבראשית - האם אמר את זה רק רבי יצחק האם היו עוד חכמים שככה קיבלו מרבותיהם עד למשה רבנו או שזה הסתמכות על מקור אחד של אותו רב שאמר את זה ? כמו כן , האם כל פעם שיש ריבוי דעות במשנה כל החכמים ידעו שיש כמה דעות וככה קיבלו עד משה רבנו כי זה נראה כאילו לכל אחד יש דעה אחרת והרי התורה שבעל פה היא אחת ... ומה ההבדל בין משנה לברייתא לבין אמירה שהיא לא משנה ולא ברייתא אם יש דבר כזה בכלל בגמרא ? ולסיכום כל השאלות בעצם השאלה שלי היא איך אני יכול לדעת שכל התורה שבעל פה היא אותה תורה שבעל פה שקיבלנו מהר סיני שגם בתקופות של הגלות ופיזור היהודים היא השתמרה כפי שהיא? תודה מראש וסליחה על הבורות
תשובה
שלום הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה, מחלק את התורה שבעל פה לחמישה חלקים: א. הפרשנות למצוות שבתורה שבכתב, פרשנות שבלעדיה אי אפשר לקיים את המצוה, כגון הפרשנות ש"פרי עץ הדר" המוזכר בפרשת אמור הוא אתרוג ולא פרי אחר. או "והיו לטטפת בין עיניך" שהכוונה למצות תפילין, בפרשנויות בסיסיות אלו אין מחלוקות ולא יתכנו בהם כל שינויים שהם. ב. "הלכה למשה מסיני" - רשימת הלכות (מצומצמת למדי) שאין להן מקור בתורה שבכתב ועברו במסורת ממשה רבנו שקיבלן בסיני, כגון ענין ה"שיעורים"- "כזית", "כביצה" וכדו'. גם בחלק זה לא אפשרי שינוי כלשהוא. ג. הלכות שנלמדות ע"י י"ג מדות שהתורה נדרשת בהן - "קל וחומר", "גזירה שוה" וכדו'. למשה ניתנו היסודות, דהיינו הכללים שעל פיהם אפשר להוציא הלכות נוספות מהתורה שבכתב. בחלק זה נפלו מחלוקות בין חכמי ישראל. אמנם, אין בסמכותנו, כיום לשנות הלכות אלו או ללמוד הלכות חדשות ע"י י"ג מדות. גם כאשר למדים הלכות חדשות ע"י י"ג מדות אין בכך משום שינוי של התורה, ח"ו, אלא משום שמוש בכללים אותם קיבל משה מסיני. כאשר נפלה מחלוקת בהלכות אלו נפסק בהם הדין כדעת הרוב לפי הכלל שהתורה עצמה קבעה, שכאשר תהיה מחלוקת בין החכמים ביחס לדינים אלו, אזי הולכים :"אחרי רבים להטות". ד. גזירות וסייגים שהוסיפו חכמי ישראל, כשראו צורך לבצר מעמדן של מצוות מסוימות שיש חשש שלא יקפידו די הצורך בקיומן. דוגמה לכך היא ההרחקות הרבות שקבעו חז"ל באיסורי עירוב בשר עם חלב או בהלכות שבת. לחלק זה נותנים חז"ל עצמם תוקף שונה מאשר לדיני התורה ולכן גם בו אין משום שינוי מדיניה של התורה. אדרבה, מטרת הסייגים היא, כאמור חיזוק דיני התורה עצמם. ה. תקנות שתיקנו חז"ל בדורות שונים ומסיבות שונות. דוגמה לדבר שינויים בדיני כתובה שהנהיג שמעון בן שטח. גם חלק זה כקודמו תוקפו מדרבנן ולא מדאוריתא ואינו משנה מהתורה. יש לשים לב שמעולם לא נפלה מחלוקת בעיקרים המקובלים מדור לדור. לדוגמא, לעולם לא נמצא מחלוקת לגבי הצבע או הצורה של התפילין, או האם מותר או אסור להדליק אש בשבת (אפילו ההבדל שבין תפילין של רש"י לתפילין של רבינו תם נמצא בסך הכל בסדר של שתי פרשיות בתוך התפילין, ואינו נוגע לפרשיות עצמן). ה' מראש נתן את האפשרויות לחלוק כאשר יש שתי דרכים מועילות לקיים את המצווה, אך אין ויכוח לגבי היסודות של כל מצווה. כך לדוגמה, מסכת ברכות חוקרת עד איזו שעה בדיוק מותר לקרוא את קריאת שמע בערבית, אך לא שואלת האם צריך לקרוא שמע בערבית... בספר ה"כוזרי שני" הוסבר עניין זה: "אמר החבר: דע אדוני המלך שמעולם לא נפל מחלוקת בחז"ל על העיקרים המקובלים אלא על פירוש קצתם. כגון: תקיעת שופר בראש-השנה...ואף-על-גב שנאמרה תקיעה ותרועה בחצוצרות מעולם לא עלה על לב איש ישראל לומר שתרועה של ראש-השנה תעשה בחצוצרות או בכלי אחר שלא יהיה שופר. וכן במסכת דסוכה (פרק ג משנה ג) מזכיר האתרוג כדבר הידוע אף-על-פי שלא מצינו בתורה, אלא "פרי עץ הדר"...ואין חולק על זה מפני שהוא עיקר מקובל (בתורה שבעל-פה)...המכחיש זה כאילו מכחיש בתורת משה וכן בשופר. אמנם המחלוקת היא על פירוש קצת העיקר: כגון רבי יוסי שמכשיר בשל פרה, שסובר שגם הוא בכלל שופר, והמחלוקת הזאת אינה נוגעת בעיקר בשום פנים... וכן במלאכות של שבת כולם לא חולקים שהן שלושים ותשע מפני שזה קבלה". המציאות ההיסטורית מראה ומוכיחה עובדה זו, שהתורה אף פעם לא נשכחה, ועובדה היסטורית היא שלאחר 2000 שנות גלות חזרו קהילות ישראל ממקומות שונים מכל רחבי העולם עם אותה תורה ואותן מצוות בדיוק(!) - אותן תפילין, אותה ציצית, אותו סדר פסח וכו', כפי שהבטיח הנביא בשם ה' (ספר ישעיהו, פרק נט): "ואני זאת בריתי אותם, אמר ה', רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך, לא ימושו מפיך, ומפי זרעך, ומפי זרע זרעך, אמר ה'. מעתה ועד עולם". יום טוב
עוד בנושא שאלות כלליות
שאל בהמשך לשאלה זו

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il