שאל את הרב

על מה צריך להקפיד בעליה לתורה?

undefined

הרב יצחק בן יוסף

כ"ה טבת תש"פ
שאלה
דיני עלייה לתורה - מה צריכים להקפיד?
תשובה
דיני העולה לתורה א. העולה צריך לעמוד העולה לתורה צריך לעמוד ואף להישען אסור, אלא אם כן הוא חולה או זקן שקשה לו ללא הישענות. ב. לקרוא בלחש אומנם בזוהר מובא שצריך לשתוק ולשמוע את הקריאה, השולחן ערוך הכריע שיקרא בלחש עם הבעל קורא אך לא ישמיע לאוזנו. ג. איסור שיחה העולה לתורה ובירך ברכת התורה אסור לו להפסיק בשיחה בטלה עד לאחר סיום ברכה אחרונה, ואם דיבר בין הברכה הראשונה לתחילת הקריאה בשיחה שלא מעניין הקריאה, צריך לחזור ולברך. ד. מקום עמידת העולה נוהגים שהעולה עומד לימין הקורא. ה. הראו לעולה מקום אחר לתחילת הקריאה העולה לתורה צריך לראות את מקום תחילת הקריאה, ואם הראו לו מקום אחר בטעות, ובירך ברכת התורה, ואחר כך התברר שהמקום בטעות, למנהג הספרדים אין צריך לחזור ולברך, למרות שהשולחן ערוך פסק שצריך לחזור ולברך, כיון שהדבר שנוי במחלוקת אומרים ספק ברכות להקל.(דרך התורה לראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל, ילקו"י) והסביר הרדב"ז מפני שזו ברכת המצוות ובכל מקום שיקראו יש מצווה ולכן לא יברך שנית. ולמנהג האשכנזים להלכה פסק המשנה ברורה צריך לחזור ולברך. אבל למעשה כתב הביאור הלכה בשם הפרי מגדים שאם יודע העולה מהי פרשת השבוע או קריאת היום, לא יברך שנית. כיון שבדרך כלל יודעים העולים לְמה עולים לתורה לכן אם טעו במקום, אין צריכים לחזור ולברך. ו. לעמוד בפני אביו או רבו נהגו לעמוד בזמן העלייה לתורה לכבוד אביו או לכבוד תלמידי חכמים, ומנהג הספרדים לעמוד בכל העלייה עד שיסיים ברכה אחרונה. ויש נוהגים לכבד בקימה עד תחילת הקריאה. וראוי לעמוד בפני קרובים שחייב בכבודם דודים או אח גדול. ז. דרך עלייתו העולה לתורה ילך בדרך הקצרה לבימה ויחזור למקומו בדרך הארוכה ואם שניהם אותו דבר, יעלה מצד ימין. ח. עליית קרובים ישנם עליות שחששו בהם לעין הרע, ולכן נפסק בשולחן ערוך שלא יעלה לתורה אב ובנו בצמוד, או שני אחים. אלא יעלו בהפסקה של עולה אחר. ט. עליית סבא ונכד בדין זה ישנם דעות שונות יש שאמרו שאין לחשוש להעלות סבא ונכד בזה אחר זה. (פר"ח, ילקו"י) ויש חילקו בין נכד מהבן שלא יעלו צמוד, לבין נכד מהבת שמותר (דרך התורה לרב מרדכ אליהו זצ"ל) במקום הצורך בוודאי שיש להקל בכך.(משנ"ב) בשמחת תורה לא חששו לזה. י. חתן וחמיו, שני גיסים מותרים לעלות זה אחר זה יא. קראו בטעות לבן לעלות אחר אביו – מה יעשה אם קראו אותו בשמו – לא יעלה. ואם קראוהו שלא בשמו – (כפי שנוהגים חלק מהספרדים) – יעלה. יב. הבן שעלה אחר אביו אם עלה לא ירד. יג. עליית משלים (אחרון) ומפטיר אין לאחים או אב ובנו לעלות אחרון ומפטיר אלא אם כן מוציאים שני ספרי תורה ואומרים קדיש בניהם. (בשונה מראש חודש וחנוכה שמוציאים שני ספרים ולא אומרים קדיש בניהם - כה"ח) עליית מפטיר יד. חיילים שהוקפצו לפני הפטרה חיילים שקראו בתורה, ולפני ההפטרה הוזעקו לפעילות, ולאחר זמן התפנו מתפקידם, יקראו את ההפטרה בברכותיה במניין עד חצות היום. טו. העולה יקרא הפטרה לכתחילה יש להעלות הפטרה מי שיודע לקרוא הפטרה, ואם לא יוכל יעלה אחר לקרוא את ההפטרה. טז. עליית מפטיר ביום פטירה נהגו שמי שיש לו אזכרה עולה למפטיר בשבת שקודם האזכרה, ולספרדים נוהגים לעלות גם משלים (אחרון) - ושני העליות באותה עדיפות. ואם יש לשני מתפללים יום הזיכרון, יעלה מי שיום האזכרה שלו קודם בשבוע. ואם יום הפטירה חל בשבת, יעלה בשבת שחלה בה יום האזכרה. (ולדעת הרב אליהו זצ"ל אם יכול להעלות גם בשבת לפני האזכרה מה טוב) יז. עליית קטן למפטיר בדרך כלל קטן יכול להפטיר, למעט הפטרות מיוחדות. ארבע פרשיות ,שבת שובה, שביעי של פסח, שבועות, ראש השנה, ויום הכיפורים. יח. התחיל לקרוא הפטרה שונה מי שבירך ברכת הפטרה והתחיל לקרוא בטעות הפטרה אחרת, יתחיל מיד את קריאת ההפטרה הנכונה, ואין לו לברך שוב ברכות ראשונות. יט. כיסוי ספר התורה בין העליות לתורה יש לכסות את ספר התורה מפני כבודו(קלט, ה), למנהג הספרדים - מכסים את ספר התורה במטפחת כאשר ספר התורה פתוח כל מהלך הקריאה. ולמנהג האשכנזים – ספר התורה נגלל, וכאשר יש הפסקות גדולות יותר, כמו שירים ופיוטים לחתן או אמירת קדיש יכסו את הספר תורה עם המעיל. (משנ"ב)
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il