א . אנו נוהגים להצביע בזרת על ספר התורה בהגבהה ואומרים וזאת התורה וכו. מדוע בזרת ולא באצבע? ב. אם לא רואים את ספר התורה (כגון שלא ניתן לראות אם מתפללים ממרפסות כמו בקורונה) האם עדיין יש להצביע (כי לא ניתן לדעת איפה מתבצעת ההגבהה) או רק לומר ללא הצבעה?

שלום וברכה, א. לא מוזכר בשולחן ערוך וברוב הפוסקים שצריך להצביע באצבע, אך כך נהגו רבים. המקור לכך הוא ברבי חיים פלאג'י (מובא בפסקי תשובות קלד הע' 31, והלכה ברורה קלד שער הציון נו). וכתב הפסקי תשובות (שם) שמלשון רבי חיים פלאג'י ועוד כמה מקורות שהזכירו להצביע משמע שיש להצביע ב'אצבע' כלומר עם האצבע שליד האגודל. הגר"מ מאזוז נשאל על מה שנוהגים רבים להצביע בזרת, והשיב: "ואמרתי אולי על פי הפסוק (ישעיה מ יב) "ושמים בזרת תכן". לרמוז שאנו מאמינים בתורה מן השמים" (מקור נאמן סי' תתקע"ו). הגר"מ אליהו כתב (מאמר מרדכי ח"ב פכ"ח סעי' ע): יש להשתחוות בשעת ההגבהה, ויראה בידו, או באצבעו או בזרת, ואין זה מעכב. יש שלא נוהגים כלל להצביע (הגרש"ז אוירבך כמובא במעדני שלמה עמ' לח, וכן הגר"א נבנצל שליט"א אמר לי שלא צריך להצביע, ושהוא לא נוהג להצביע, וכן ראיתי עוד תלמידי חכמים שלא נהגו להצביע). אגב, כל העניין של הצבעה אינו מוזכר בפוסקים, אך כן מוזכר בשולחן ערוך (קלד ב) שיש לכרוע כלפי ספר התורה כשרואה את הכתב. לכן כתבו כמה פוסקים שיש לעשות כפי שכתוב בשולחן ערוך (הגר"ח קניבסקי היה מורה שיש לכרוע קצת נגד הס"ת כמובא בפסקי תשובות קלד הע' 29, וכך כתב המנחת אשר בתשובה כ"י). אך הגרש"ז אוירבך לא היה כורע ורק היה מסתכל כלפי ספר התורה, והסביר שאין בכך חיוב מצד ההלכה. ואף שמוזכר במסכת סופרים, לא תמיד נפסק להלכה כמסכתות קטנות, ובשולחן ערוך זה הובא בדרך אגב בלבד (מעדני שלמה לרב ירחמיאל פריד עמ' לח). וכן אמר לי הגר"א נבנצל שליט"א שלא כל כך מקפידים בזה, והבנתי ממנו שגם הוא עצמו לא נוהג לכרוע. ב. נראה שלא צריך לראות את הכתב, אך צריך להצביע כנגד האותיות ולא כאשר רואה את צדדי ספר התורה או אחוריו (כך עולה מהמשנה ברורה קלד יב והחיד"א המובא בפסקי תשובות הע' 33 לגבי אמירת הפסוק וזאת הברכה אשר שם משה" ולגבי הכריעה, ומסתבר שהוא הדין לעניין להראות באצבע).