א . אנו נוהגים להצביע בזרת על ספר התורה בהגבהה ואומרים וזאת התורה וכו. מדוע בזרת ולא באצבע? ב. אם לא רואים את ספר התורה (כגון שלא ניתן לראות אם מתפללים ממרפסות כמו בקורונה) האם עדיין יש להצביע (כי לא ניתן לדעת איפה מתבצעת ההגבהה) או רק לומר ללא הצבעה?

שלום וברכה, א. לא מוזכר בשולחן ערוך וברוב הפוסקים שצריך להצביע באצבע, אך כך נהגו רבים. המקור לכך הוא ברבי חיים פלאג'י (מובא בפסקי תשובות קלד הע' 31, והלכה ברורה קלד שער הציון נו). וכתב הפסקי תשובות (שם) שמלשון רבי חיים פלאג'י ועוד כמה מקורות שהזכירו להצביע משמע שיש להצביע ב'אצבע' כלומר עם האצבע שליד האגודל. הגר"מ מאזוז נשאל על מה שנוהגים רבים להצביע בזרת, והשיב: "ואמרתי אולי על פי הפסוק (ישעיה מ יב) "ושמים בזרת תכן". לרמוז שאנו מאמינים בתורה מן השמים" (מקור נאמן סי' תתקע"ו). הגר"מ אליהו כתב (מאמר מרדכי ח"ב פכ"ח סעי' ע): יש להשתחוות בשעת ההגבהה, ויראה בידו, או באצבעו או בזרת, ואין זה מעכב. יש שלא נוהגים כלל להצביע (הגרש"ז אוירבך כמובא במעדני שלמה עמ' לח, הגר"א נבנצל). אגב, כל העניין של הצבעה אינו מוזכר כמעט בפוסקים כאמור, אך כן מוזכר בשולחן ערוך (קלד ב) שיש לכרוע כלפי ספר התורה כשרואה את הכתב. לכן כתבו כמה פוסקים שיש לעשות כפי שכתוב בשולחן ערוך (הגר"ח קניבסקי היה מורה שיש לכרוע קצת נגד הס"ת כמובא בפסקי תשובות קלד הע' 29, וכך כתב המנחת אשר בתשובה כ"י). אך הגרש"ז אוירבך לא היה כורע ורק היה מסתכל כלפי ספר התורה, והסביר שאין בכך חיוב מצד ההלכה. ואף שמוזכר במסכת סופרים, לא תמיד נפסק להלכה כמסכתות קטנות, וזה הובא בשולחן ערוך בדרך אגב בלבד (מעדני שלמה לרב ירחמיאל פריד עמ' לח). ב. נראה שלא צריך לראות את הכתב, אך צריך להצביע כנגד האותיות ולא כאשר רואה את צדדי ספר התורה או אחוריו (כך עולה מהמשנה ברורה קלד יב והחיד"א המובא בפסקי תשובות הע' 33 לגבי אמירת הפסוק וזאת הברכה אשר שם משה" ולגבי הכריעה, ומסתבר שהוא הדין לעניין להראות באצבע). הרחבה: שאלתי את הגר"א נבנצל שליט"א לגבי להצביע כלפי הספר ואמר לי שלא צריך להצביע, ושהוא לא נוהג להצביע. ולגבי כריעה כלפי הספר אמר לי הגר"א נבנצל שליט"א שלא כל כך מקפידים בכריעה כלפי הספר תורה, והבנתי ממנו שגם הוא עצמו לא נוהג לכרוע, ושוב התפללי אצלו וראיתי ושוב התפללתי אצלו ולפי מה שראיתי הגר"א נבנצל לא הצביע וגם לא כרע אלא הסתכל על הספר תורה. שוב מצאתי תשובת הגר"ש דבליצקי בעניין זה מובא בספר 'ואני תפלה' (של ישיבת קדומים עמ' 179), וז"ל: "שאלה: יש נוהגים שבהגבהת הספר תורה שולחים זרת באוויר כלפי הספר תורה, ומנשקים אחר כך את הזרת. למה דווקא זרת? מדוע אין מנשקים את האצבע על ידי אמצעי קדושה כגון טלית? תשובה: בקשר להושטת האצבע באמירת וזאת התורה, אודות זרת ונשיקתו אינני יודע. אבל אודות עצם המנהג להראות באצבע, כמדומני שבירושלים נוהגים כן. ואני הבאתי סמך לזה, דבכל מקום שנאמר "זה" הרי יש עניין או חיוב להראות באצבע, וגם כאן הרי נאמר "וזאת". עיין סנהדרין ע"א עמוד א' ברש"י ד"ה בינינו, ובתפארת ישראל יכין פרק ח בסנהדרין אות ל, ובשמות רבה פרק טו אות כח. וכתב בספר זוכר הברית על הלכות מילה סוף סימן כג, כשאומר "קיים את הילד הזה", וכן כשאומר "פלוני זה הקטן וכו'", יש נוהגים לסמוך ידו על הילד. ועל כל פנים מי שמקיים מנהג זה בהגבהת ספר תורה אל ישכח לקיים גם כן הדין המפורש בשולחן ערוך סימן קלד סעיף ב' לכרוע בשעת אמירת "וזאת התורה". (ודרך אגב שלוש כריעות ביטלו האשכנזים: זאת, ובשעת כניסה לבית הכנסת בסימן ק"נ סעיף ה, ובשעת פסיעות שלאחר שמונה עשרה, שרובם, אפילו רבנים גדולים, פוסעים זקופים ישר כתמר יפרח נגד הדין, ולכן יש להיזהר בכריעות אלו, שהם מדינא". עכ"ל הגר"ש דבליצקי.