שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • גיור וגרים
קטגוריה משנית
undefined
שאלה
היחס הנכון לגרים שלום, לפני כעשר שנים עברתי טראומה אישית, אמא ואני התחלנו בחזרה בתשובה, וכשאמי רצתה לקיים חופה עם אבי התגלה שלא בטוח שסבתא שלי יהודיה לפי ההלכה. לא היו מסמכים, ולבסוף היינו צריכים לעבור גיור. בשבילי זו הייתה טראומה נוראית, שכן גדלתי כיהודי, אומנם חילוני, אבל עשו לי ברית כהלכה בגיל שמונה ימים, עליתי לתורה, יום כיפור ופסח תמיד היו בבית ועוד... לאחר כחצי שנה של דכאון נוראי ותקופה שלא הסכמתי לשמוע על גיור, החלטתי לעבור את הגיור, כי היה עדיף לי למות מאשר לחיות עם הידיעה שאני ספק לא יהודי..... מאז הגיור כמובן קיימתי תורה ומצוות, ולבסוף גם הקמתי בית חרדי. זכיתי להתחתן וב״ה אני חי חיים מאושרים מאוד. היום התארחתי אצל אחד מהרבנים שמאוד ידועים, שכנראה לא הכיר את הסיפור שלי. הרב הוא רב של קהילה בחו"ל, שמורכבת במידה רבה מגרי צדק. כשכבר לא היו סביב השולחן גרי צדק, הרב החל לצאת נגד גרים, אמר שאם זה היה תלוי בו הוא לא היה מגייר אף אחד, שלדעתו כל הגרים הם לא נורמלים, ועוד דברים שקשה לי בכלל לחזור עליהם... כשהתחלתי לומר לרב וציטטתי ציטוטים של גדולים, כמו הרבי שאומר על גרי צדק שהם חביבים יותר ממנו ויש על כך סרטון של הרבי, אז הרב התחמק. כשאמרתי לו על רות המואביה, שמעיה ואבטליון, אונקלוס, אברהם בן אברהם ועוד ככל הנראה אלפים של גרי צדק צדיקים, גם כן לא ענה. וגם לא ענה על כך שכתוב בכמה ספרים שגרי צדק זה נשמות שהיו בהר סיני ובמסירות נפש עזבו עמים שלא רצו לקבל את התורה והם כן רצו, ולעומת זאת יש בעם ישראל יהודים מלידה שלא רצו לקבל. הדבר הזה פגע בי נורא, ואני בדרך כלל בכלל לא נפגע. אני מאוד מכבד את הרב הזה ויש לי כמה שאלות בעניין: 1. האם כדאי לי לדבר בארבע עיניים עם הרב ולספר לו את הסיפור שלי? אני מפחד מאוד שאני אשאר פגוע וחס ושלום אקפיד עליו בלי רצון כלל. 2. האם נשמות של גרי צדק הם סוג ב׳? הרי זה נכון שיש הגבלות לגר ויש תפקידים שלא יוכל לקיים, אבל גם ישראל לא יוכל לעולם להיות בדרגה של כהן או לוי, אבל מבחינת הנקודה היהודית שבכל אחד מישראל כולנו אותו דבר, לא? הרי משה היה סופר את כולם כאחד. 3. דבר נוסף שמעסיק אותי מאוד הוא לא עליי, במקרה דומה לשלי לדוגמא שההורים הולכים לעולמם - האם הילד שעבר את הגיור יכול לשבת שבעה מלאה על הוריו או אחיו היהודים? שמא הגיור שלו היה גיור לחומרא אולי. ( חשוב לציין שהגיור שלי לא נפסק כחומרא אלא הוחלט על גיור רגיל.) היום לשמחתי, גם הסבתא שאצלה התגלו הבעיות מוסרת את הנפש בגיל 81 והגיעה לארץ כדי לעבור גיור ולמות כיהודיה. היא לא מוכנה להיקבר בבית קברות של גויים השם ישמור.
תשובה
שלום וברכה! כאב לי מאד לקרוא את דבריך. מאד מצער שיש אנשים, ובפרט תלמידי חכמים, שמתבטאים כלפי גרי צדק באופן כזה. שאלתך הזכירה לי דברים שכתב הרמב"ם לגר צדק בהקשר דומה – גם אותו הגר שאל על היחס שבין גרי הצדק ובין יהודים מלידה, ואצטט מתשובתו של הרמב"ם לשאלותיו: ...הגיע אלינו שאלות... המשכיל המבין גר הצדק, ישלם ה' פעלו ותהי משכורתו שלימה מעם ה' א-להי ישראל, אשר בא לחסות תחת כנפיו... כל מי שיתגייר עד סוף כל הדורות... תלמידו של אברהם אבינו עליו השלום ובני ביתו הם כולם... אברהם אבינו עליו השלום הוא אב לזרעו הכשרים ההולכים בדרכיו, ואב לתלמידיו וכל גר שיתגייר... הרי הוא אומר בישעיה (נ"ו, ג): "וְאַל יֹאמַר בֶּן הַנֵּכָר הַנִּלְוָה אֶל ה' לֵאמֹר, הַבְדֵּל יַבְדִּילַנִי ה' מֵעַל עַמּוֹ" - אין שום הפרש כלל בינינו ובינך לכל דבר... שכבר בחר בך הבורא יתעלה והבדילך מן האומות, ונתן לך התורה, שהתורה (שייכת) לנו ולגרים, שנאמר (במדבר ט"ו, טו-טז): "הַקָּהָל, חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר, חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, כָּכֶם כַּגֵּר יִהְיֶה לִפְנֵי ה'. תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם"... ואל יהא יחוסך קל בעיניך - אם אנו מתיחסים לאברהם יצחק ויעקב, אתה מתיחס למי שאמר והיה העולם. וכך מפורש בישעיה (מ"ד, ה): "זֶה יֹאמַר לַה' אָנִי, וְזֶה יִקְרָא בְשֵׁם יַעֲקֹב, וְזֶה יִכְתֹּב יָדוֹ לַה' וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכַנֶּה". (- פסוק זה מתפרש בדברי חז"ל על הגרים, שהם מצטרפים לעם ישראל ועליהם נאמר "לה' אני".) בהתכתבות אחרת עם אותו גר צדק, מספר הגר על מקרה דומה לתיאור שלך, שהיה לו ויכוח עם רבו ורבו העליב אותו. הרמב"ם מתייחס לכך בחריפות רבה: ואשר השיבך רבך שלא כהוגן, והעציבך והכלימך... - עבירה גדולה בידו, וחטא גדול חטא. וקרוב בעיני ששוגג הוא. וראוי לו לבקש ממך מחילה אף על פי שאתה תלמידו, ואחר כך יצום ויזעק ויתפלל ויכנע, אולי יתכפר לו וימחול לו הא-ל יתעלה. וכי שיכור היה זה ולא ידע שבשלשים וששה מקומות הזהירה תורה על הגר?! (- דהיינו אזהרות מרובות שמופיעות בתורה שאסור לצער את הגרים.)... דע, שחובה שחייבתנו התורה על הגרים, גדולה היא... ציוונו באהבה רבה... "ואהבתם את הגר" וגו' (דברים י', יט), כמו שציוונו לאהוב את שמו, "ואהבת את ה' א-להיך". והקב"ה בכבודו אוהב גר, שנאמר "ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה" (דברים י', יח)... הרמב"ם ממשיך ותמה כיצד ייתכן לכנות בשם גנאי אדם שעשה מאמץ גדול ועזב את עברו ובחר בדת האמת. והוא מסיים בברכה לאותו הגר: ומי שברך את אברהם רבך ונתן לו שכרו בעולם הזה ולעולם הבא, הוא יברך אותך ויתן לך שכרך כראוי בעולם הזה ולעולם הבא, ויאריך ימיך... ויזכה אותך לראות בכל הנחמות העתידות לישראל..." הדברים מדברים בעד עצמם, ומבליטים את מעלתם הגדולה של הגרים, ואת האיסור להתייחס אליהם באופן שלילי ולבזות אותם. אוסיף עוד נקודה מעניינת בדברי הרמב"ם: בהקדמה לספרו "היד החזקה", מפרט הרמב"ם את שלשלת מסירת התורה שבעל פה ממעמד הר סיני ועד לחתימת הגמרא. הוא מונה את שמות החכמים העיקריים שבכל דור, אך בדרך כלל אינו מזכיר את ייחוסם – גם אם חכם מסויים היה כהן או לוי למשל, הרמב"ם אינו מזכיר זאת. רק ייחוס אחד הוא מזכיר – כאשר הרמב"ם מזכיר חכמים שהיו גרי צדק או בניהם של גרי צדק (שמעיה ואבטליון, ר' עקיבא, ר' מאיר), הוא טורח לציין עובדה זו. דהיינו שהרמב"ם רואה דוקא בגרי הצדק מעלה מיוחדת שאינה קיימת בשאר הייחוסים: כאשר אדם נולד לעם ישראל, או שנולד ככהן או לוי, מעלה זו אינה נובעת מבחירתו שלו; בעוד שגרי הצדק בחרו בעצמם ללכת בדרך ה', ומעלה זו גדולה בעיני הרמב"ם יותר מכל מעלה אחרת. אתייחס עוד לנקודות נוספות המופיעות בדבריך: ראשית, מדוע באמת ישנם אנשים שמתייחסים באופן שלילי לגרי צדק? נראה שהדבר נובע מכך שבתקופתנו ישנם לא מעט אנשים שבאים להתגייר לא מתוך שאיפה להתקרב לקב"ה ולתורתו, אלא מתוך שיקולים אחרים, כגון רצון להתחתן עם יהודי או סיבות צדדיות אחרות. ולצערנו, חלק לא קטן מן המתגיירים הללו אינם שומרים מצוות בשלמות לאחר גיורם. תופעה זו גורמת לאנשים ליחס חשדני כלפי הגרים באופן כללי. אולם אף שאכן גיור מסוג זה אינו ראוי לכתחילה, יש לזכור כמה נקודות: ראשית, יש להיזהר מהכללה. אף שישנם לא מעט גרים שמתגיירים שלא מתוך מניע אידיאלי ואף אינם מקיימים מצוות באופן מלא, אין להתייחס מתוך כך באופן שלילי אל כלל המתגיירים. גם כיום ישנם ב"ה מתגיירים שבאים מתוך רצון אמיתי לעבוד את ה', ושומרים מצוות בדבקות ובהקפדה. יש לשבח ולקרב את גרי הצדק, ואין להטיל בהם דופי בגלל מעשיהם של מתגיירים אחרים. בנוסף, גם לגבי אותם גרים שאינם באים להתגייר לשם שמים ואינם מקיימים מצוות באופן מלא, יש להבדיל בין הדיון מלכתחילה, האם נכון וראוי לקבל גרים כאלה, ובין היחס אל הגרים לאחר שהתגיירו. מלכתחילה אכן ישנן דעות בין הפוסקים, באילו מצבים יש לגייר אדם כזה ובאילו מצבים עדיף לדחות אותו ולא לקבל אותו לעם ישראל. אולם לאחר שהגר התגייר, ואפילו אם אינו מקיים מצוות באופן מלא, לדעת פוסקים רבים הגיור שלו תקף והוא נכלל בעם ישראל. ממילא, היחס אל הגרים, גם אם אינם שומרים מצוות באופן מלא, צריך להיות יחס של אהבה וקירוב, כמו אל יהודים אחרים שלצערנו אינם שומרים מצוות בשלמות ואף על פי כן איננו מרחיקים אותם. (ישנם מצבי קיצון שבהם לדעת חלק מן הפוסקים הגיור מתבטל, אולם דבר זה שנוי במחלוקת, ובכל אופן נראה שרוב המתגיירים אינם שייכים למצבים אלה.) וכאן יש לשים לב לנקודה חשובה – השאלה האם המתגייר יתחזק בקיום התורה ושמירתה או שמא חלילה להפך, תלויה במידה רבה ביחס שהוא יקבל מן החברה הדתית. אם המתגייר יתקבל במאור פנים בקהילה ובבית הכנסת וכדומה, יש סיכוי גבוה שהוא יתקרב יותר ויותר וישמור מצוות בשלמות, ואילו אם הוא ייתקל ביחס חשדני כלפיו וכלפי הגרים בכלל, ובוודאי אם יקבל יחס מזלזל ופוגעני, כמובן הדבר עלול להרחיק אותו. לגבי השאלה האם כדאי לך לפנות אל רבך ולדבר איתו על עניין זה – הדבר תלוי מאד בטיב הקשר ביניכם, וקשה לייעץ מבלי להכיר את המציאות היטב. אם אתה חושב שרבך יקבל את דבריך, יש לכך מקום (אולי כאשר רבך יווכח לדעת שגם אתה בעצם עברת גיור, הדבר יפקח את עיניו להבין שישנם מתגיירים ששומרים תורה בשלמות, וישתנה היחס השלילי שלו אל הגרים בכללם). אך אם אתה חושש שהדבר יגרום להתייחסות מסוייגת מצד הרב כלפיך, נראה שעדיף שלא לדבר איתו על כך. לגבי מנהגי אבלות של הגר על קרוביו: במצב של גיור לחומרא, מסתבר שהמתגייר צריך לנהוג אבלות על קרוביו מצד הדין. אבל גם כאשר מדובר בגיור גמור, שבני המשפחה היו גויים ודאיים והתגיירו, יש מקום לנהוג אבלות על בני המשפחה לאחר שהתגיירו (עיין "מעולם ועד עולם" עמ' 373). ואפילו כאשר ההורים לא התגיירו ונשארו נכרים, יש מקום לומר עליהם קדיש לאחר פטירתם (עיין שו"ת יחוה דעת ו', ס).
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il