א. האם הכרזת ראש חודש ניתן לומר ביחיד, ב. האם בעזרת ה' בחודש אייר (אני ה' רופאך) כשתיגמר הקורונה כל עם ישראל יצטרך לברך הגומל או רק מי שחלה?

שלום רב לשואל היקר. א. הכרזת וברכת ר"ח ניתן ורצוי לאומרה ביחיד, ואף כשאומרים אותה בציבור, נכון שכל אחד יאמרה בעצמו. לפני כן יש לבדוק את התאריך המדוייק של המולד, ולפחות לדעת את היום שבו יחול ר"ח. ב. רק החולה עצמו יכול לברך הגומל ולא הנלווים אליו. מקורות: א. מנהג זה קדמון והוזכר בקדמונים, וכבר העירו היראים (הביאו המג"א תי"ז סק"א וכה"ח שם סק"ז) והאו"ז (הלכות ר"ח) והאבודרהם, שאין בהכרזה זו קידוש ב"ד אלא רק שמודיעים לעולם מתי ר"ח, שיזהרו בכל הלכות החודש. ע"כ. ומכל מקום נהגו לעמוד בשעת אמירת ר"ח ביום פלוני דוגמת קידוש החודש שהיה מעומד. (מ"א שם), שהרי אין צורך בקידוש דכבר קידש הלל כשראה שתתבטל הסמיכה כל החדשים ומועדים עד סוף העולם. (מחה"ש, כה"ח שם). נהגו לברך את החודש בהכרזה זו, וטוב שכל אחד יברך לפי נוסח עדתו, וראיתי בסידור השל"ה הקדוש, שכאשר הש"ץ מכריז ואומר ר"ח פלוני יהיה ביום פלוני וכו', צריך כל אחד לומר בעצמו ולא כמו שנוהגים קצת שאין אומרים בעצמם. וכן כתב כה"ח (שם סק"ט בשם פת"ע א'). ואם כן אין כל חשש שיחיד יאמר את ברכת החודש, ואדרבה נכון שכל אחד יאמר את הזמן שיחול ר"ח, וכמובן שראוי להוסיף לכך את תפילות היהי רצון ומי שעשה ניסים וכו' המופיעות בסידורים. נכון לדעת לפני אמירת היהי רצון את הזמן המדוייק של המולד, והטעם לכך כתב כה"ח: "לפי שעיקר של שם חודש הוא על חידושה של לבנה שהוא המולד וכן אנו אומרים יחדשהו וכו'", אולם ודאי שדבר זה אינו מעכב, והעיקר לדעת את יום קביעת ר"ח במשך השבוע (שם בשם שערי אפרים שער יו"ד או' ל"ד. פת"ע או' א'). ב. כן פשוט בגמ' בברכות (נד:) בשם רב, שדוקא "ארבעה צריכין להודות יורדי הים, הולכי מדברות וכו' חולה ונתרפא, חבוש בבית האסורים ויצא וכו'", כלומר דוקא אלו שיצאו מסכנה צריכים לומר הגומל כמבואר בהמשך הגמ' צריכים לברך, ונחלקו הראשונים האם מרחיבים את ארבעת אלה לכל מי שהיה בסכנה, אך מכל מקום הברכה צריכה להיות דוקא של מי שניצל. הפוסקים דנו ביחס לתינוק שהחלים, האם הוריו יכולים לברך במקומו, אולם למעשה הכרעת הפוסקים שאינם יכולים לברך. שנתבשר בקרוב בשורות טובות ! בברכה רבה,